"רדלר" נפתחה החודש בפריים לוקיישן בתל אביב (רחוב נחלת בנימין בתל אביב שהפך בשנים האחרונות לאזור בילוי שוקק), בבניין לשימור: קומת הכניסה של מלון אלברטו (מרשת "ישרוטל"). היא פרי עמלם של מושיקו גמליאלי ושותפיו איתמר נבון ורועי צבאג ("מונא", "בר 51"), המסעדן נדב לאור (אקס "טאיזו", מבעלי "צ'יקטי" וקפה "פופולר") ושותפו עומר כצמן (קפה "פופולר", "יאסו").
רדלר שונה מבר 51 ודומה לו להפליא. אם בר 51 הוא בר שמגיש אוכל בצלחות קטנות, אז רדלר הוא בראסרי ישראלי מודרני: תפריט מרובה מנות, חדר אוכל (Dining room) רחב שמחולק לכמה סוגי הושבה וכולל שולחנות משפחתיים (מה שלא תמצאו בבר 51) - מקום שבאים לאכול בו על בסיס יומי.
החוט המקשר בין שני המקומות הוא כמובן גמליאלי. טביעת האצבע שלו מורגשת בהם היטב. שניהם סקסיים ושניהם מציעים אוכל מעולה - אבל הם נראים אחרת לגמרי ומזמנים חוויית אכילה שונה (גם אם יש דמיון באוכל).
ומיהו רלדר, ודאי תהיתם. יהושוע רדלר בנימין היה ממייסדי תל אביב ובעליו המקורי של הבניין שנבנה ב־1904 ובו פועלת כיום המסעדה.
על מסעדת רדלר
שף: מושיקו גמליאלי
סוג מטבח: בראסרי
כשר: לא
עיצוב המסעדה: סיגל ברנוביץ' ואירנה גולדברג (ברנוביץ'־גולדברג אדריכלים)
סוג תפריט: ערב
כמה מנות בתפריט: 27
טווח מחירים: 168-32 שקלים למנה
כתובת: מלון אלברטו, נחלת בנימין 48 תל אביב
טלפון: 03-7283830
ימים ושעות הפעילות: ראשון-שבת, 18:00-24:00
צריך להזמין מראש: כן
למה בחרנו בה
למושיקו גמליאלי, שהגיע מירושלים ופיצח את התל אביביות, יש יכולת להבין מיהם הסועדים שלו ומהי תפיסת עולמם. דרושה לכך אינטליגנציה רגשית גבוהה ולגמליאלי יש ממנה בשפע. הוא יודע לעשות מקומות תוססים, כאלה שיוצאים מהם ומיד בא להזמין מקום שוב.
והנה עוד סיבה טובה לכך: הכניסה לרדלר היא דרך הבר, שם ממוקמת עמדת האירוח. הרעיון הוא שתיכנסו נינוחים למסעדה, אחרי ששתיתם דרינק.
זה מקובל באירופה. לביסטרואים רבים יש "נקסט דור": בר קטן שעוברים דרכו בהמתנה למסעדה, לפעמים גם מבלים בו את כל הערב, או מסיימים בו את הארוחה עם משקה אחרון וקינוח.
ביו שף
מושיקו גמליאלי (36) נולד וגדל בירושלים, שם גם התחילה הקריירה הקולינרית שלו (שהחליפה את קריירת הטניס שהיתה לו עד הגיוס). הוא התחיל כברמן בקפה "סמדר" ובמסעדת "לבן" בסינמטק ירושלים, בה פגש את השף אורי נבון, מבעלי קבוצת "מחניודה". כשחזר לארץ מהטיול שאחרי הצבא, הוא חבר לנבון ולשותפו אסף גרניט, שעבדו אז יחד במסעדת "אדום". במהלך עבודתו ב"אדום" הוא נסע ללונדון לעשות כמה סטאז'ים במסעדות מישלניות - וכשחזר, הוצע לו להיות חלק מצוות ההקמה של "מחניודה".
בהמשך הוא הקים עם הקבוצה מסעדות נוספות ורכש איתה את "מונא", מסעדה בבית האמנים בירושלים. אחרי שלוש שנים דרכם נפרדו: גמליאלי ושותפיו קנו את חלקה של קבוצת "מחניודה" והם מובילים את המסעדה עד היום.
ב־2019 הקים גמליאלי במלון "רנומה" בתל אביב את "בר 51". המסעדה הצליחה להתבסס כאחד המקומות הפופולריים והאהובים בעיר, בזכות תפיסת העולם הייחודית של גמליאלי: הוא יותר ארט דיירקטור מאשר שף. מעניין אותו יותר לדייק אנרגיה של מקום מאשר להביא בשורה קולינרית. האוכל שלו פשוט ונקי, מבחינת המורכבות על הצלחת - אבל הוא אינו פשוט בכלל. זהו אוכל טעים שבא לך ממנו עוד.
מנת הדגל
ספגטיני סרטנים. ספגטיני (אטריות ארוכות וצרות) ברוטב עגבניות מיובשות ושמן שאטה, ציר דגים עשיר, בשר סרטנים מפורק, פטרוזיליה ובזיליקום טריים, גרידת לימון ובוטרגה (ביצי דגים מיובשות) מגוררת. המנה הזאת מתכתבת עם מנה אחרת של גמליאלי, שהייתה פופולרית גם בבר 51: פפרפדלה קישואים עם בשר סרטנים וחמאת לימון
(82 שקלים).
מנת האינסטגרם
מנות פתיחים. ברדלר רוצים שתפתחו שולחן עם מנות בשלושה גדלים: "פתיחים", "ביניים" ו"המשך". קונספט משוחרר ומשחרר שמצטלם נהדר.
הברמן המליץ על כמה צלחות קטנות: לחם וגבינה גרוזינית (24 שקלים), קרוקטים בייקון ואיולי מעושן (46 שקלים), פיקנייה כבושה עם רקלט (46 שקלים), סשימי דג ים עם חציל שרוף (54 שקלים) ובריוש קלוי עם חמאת מיסו, אבוקדו ודג ים
(52 שקלים). כל מנה בנפרד - ובטח שכולן יחד - היא עונג.
הקינוח
אורז בחלב. הביאו אותו קר, הביאו אותו חם - רק הביאו לי אורז בחלב. בגרסה של רדלר, שיצרה הקונדיטורית דניאל הראל, יש ספקטרום עשיר של טעמי חלב מנחמים, שמזכירים את הילדות: אורז מבושל בחלב, שמנת, מסקרפונה וחמאה, מוגש עם ריבת חלב תוצרת בית, קריספי אורז שעטוף באבקות חלב למיניהן ושרבט רוויון. לא לרגישים לגלוקוז, כן לרגישים לגלוטן (44 שקלים).
תפריט היינות
מור בן שמעון, איש היין המוכשר של קבוצת "מונא", בנה כאן תפריט מדוייק, ובו 12 יינות סך הכל: יינות קלאסיים (שאבלי ועמק הלואר) לצד עדכניים (אוסטריה, לנגדוק). לא רק יינות כיפיים יש פה, אלא גם תפריט "באבל ביפור ווין" קטן, הכולל מבעבעים במחירים נגישים (שמפניה, קרמו, פטנט ועוד).
השירות
כמו בכל מפעלות גמליאלי ושותפיו - גם פה: השירות מדויק - לא יותר מדי, לא פחות מדי. מקצועי - אבל לא מעיק או מזיע. ידידותי - אבל לא מביך. הברמן ששירת אותנו הוביל אותנו בנבכי התפריט, המליץ על מנות, היה קשוב והעביר אותנו אחלה ערב. פשוט כיף המקום הזה.
מה אכלנו
לחם, חמאה, גבינה מלוחה - 24 שקלים
קרוקטים בייקון ואיולי מעושן - 46 שקלים
פיקנייה כבושה עם רקלט - 46 שקלים
סשימי דג ים עם חציל שרוף - 54 שקלים
בריוש קלוי עם חמאת מיסו, אבוקדו, דג ים - 52 שקלים
ספגטיני סרטנים - 82 שקלים
שיפוד לוקוס, פסטה טרופיה, ציר בויאבז, חציל ופלפל קלוי - 124 שקלים
אורז בחלב - 44 שקלים
סה"כ ל־2 סועדים (ללא טיפ ושתייה): 472 שקלים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.