"התאילנדית בשוק" במתחם תלפיות בחיפה: אוכל משובח, אווירה שמחה ומחירים שפויים

"התאילנדית בשוק" היא מסעדה תאילנדית בשוק תלפיות בחיפה, בבעלות שי אראל, זוכה "הישרדות הפיליפינים" (2010) ומסעדן ותיק באזור חיפה והקריות, שלקח הפסקה ארוכה מהתחום. מאז שמכר את כל המסעדות שלו ב־2015 (בהן "זוזה מאמא" האסייתית ו"בשרלה") הוציא אראל תעודה של "מאסטר NLP", פרסם ספר בשם "ספר במתנה" והפך למרצה מבוקש בתחום ניצוח משברים.

אבל פעם מסעדן תמיד מסעדן - ולאראל דיגדג לחזור לזירה. רק שהפעם היה לו חלום על מסעדה קטנה. הוא מצא מקום בשוק תלפיות ההומה, שבו ריכוז הולך וגדל של בתי אוכל, מסעדות וברים, וגייס למטבח את וויסיטיני סאנגסוון וגיא בלאו, אימא ובן. היא - שפית ותיקה ממוצא תאילנדי שמבשלת עבור שגרירות תאילנד. הוא - טבח צעיר שסיים לימודי בישול ב"דנון".

למה בחרנו בה?

כמו מסעדות ובתי אוכל רבים בשוק תלפיות, גם התאילנדית של שי אראל היא מסעדה קטנה ומלאת אופי: תפריט מצומצם (13 מנות) אך מדוייק. העיצוב מינימליסטי, מרושל בכוונה, מרפרר למטבחי בנגקוק. אין כאן מארחת, אין אפשרות להזמין מקום, אין משלוחים, אין טייק אווי - בצדק, זה אוכל שמתאים לאכילה במקום - אלא רק כמה שולחנות פורמייקה שנקנו בשוק הפשפשים, כיסאות פלסטיק, אוכל טוב ואווירת שוק קלילה.

מיקום המסעדה מאפשר לה גישה לחומרי גלם טריים - דגים מהדייג ממול, בשר מהאטליז הסמוך וירקות בעונתם. תבלינים, מחיות ודגים מיובשים מייבאים למסעדה מתאילנד. פלייליסט שמח עם להיטים משנות ה־80 של המאה הקודמת משלים את החוויה הבנגקוקית.

ביו שפים

השפית וויסיטיני סאנגסוון (56) נולדה במחוז צ'ומפון שבדרום תאילנד, מהאזורים הפחות מתויירים במדינה. לדבריה, בגיל 3 כבר מכרה קינוחים תאילנדיים בשוק. ב־1990 היא הכירה את צבי בלאו, צעיר ישראלי שטייל בתאילנד. השניים התאהבו, התחתנו, וב־1993 עברו לגור יחד בירושלים עם שתי בנותיה מנישואים קודמים.

במהלך השנים סאנגסוון עבדה במטבחים שונים בארץ, ניהלה בית מלון קטן עם מסעדה על חוף הים בתאילנד, ובישלה עבור שגרירות תאילנד בישראל באירועים שונים.

השף גיא בלאו (22), בנה של סאנגסוון, בכלל היה במסלול של טכנולוגיה ומחשבים. הוא התחיל את שירותו הצבאי ב־8200. כדי שיהיה לו זמן לבשל, ביקש לעבור ליחידת דובר צה"ל. במהלך שירותו ביחידה עבד כקונדיטור בביסטרו "זוני" בירושלים. כשהשתחרר, עבד כטבח במסעדת "צמח" של קבוצת "מחניודה" ובמקביל למד בישול בבית הספר "דנון" וסיים בהצטיינות.

השנה, עם גירושיה, עברו סאנגסוון ובלאו לקריית ביאליק, כדי לעזור לחברה במסעדת מזון מהיר אסייתית שברשותה. בנקודה זו הם פגשו את שי אראל, שהציע להם להוביל את המטבח במסעדה התאילנדית שהוא חלם לפתוח בשוק תלפיות.

השניים נענו לאתגר. מבחינתם, זו הזדמנות להגשים את חלומה של סאנגסוון: מסעדה משלה, שבה היא תבשל עם בנה את האוכל שעליו היא גדלה: אוכל מסורתי, אותנטי, לא מתחנף. "אימא מביאה את המסורת ואת הידע מהבית", אומר בלאו. "אני מביא את החדשנות. היא רגילה לבשל הכל 'לפי העין', אני שוקל ומדייק את המתכונים. אנחנו משלימים אחד את השנייה".

מנת הדגל

● גאנג קיו וואן עוף/דג (קארי ירוק)

מרק קארי ירוק, סמיך על גבול התבשיל, חריף ופשוט לכאורה, העשוי ממחית קארי, חלב קוקוס, סוכר דקלים, פיש סוס, ציר דגים, חצילים ובזיליקום תאילנדיים, קוביות עוף או דג. מה שהופך את המנה הזאת לנהדרת כל כך היא מחית הקארי, המיוצרת על ידי אימא של סאנגסוון בתאילנד ונשלחת לארץ. לדברי בלאו, סבתו מכינה מחית טרייה ולא תעשייתית מחומרי גלם שהיא מגדלת בחצר ביתה. "זה הקארי המסורתי שאימא גדלה עליו", הוא אומר. את כל המרקים אפשר להזמין בשני גדלים - גדול וקטן - כך שאפשר לטעום יותר ממרק אחד בארוחה (25/65 שקלים).

מנת האינסטגרם

● יאם פלה טקאי (לברק שלם מטוגן)

לברק טרי שלם, שמביאים למסעדה מדי בוקר, או פעמיים ביום אם צריך, מהדייג ממול. הלברק מפולט ומורכב מחדש על האדרה - הפעם בצורת סלט מתקתק: קוביות דג מטוגנות ופריכות, מעורבבות עם המון עשבי תבלין ארומטיים כמו כפיר ליים, נענע ולמון גראס, קוקוס קלוי, רוטב תמרהינדי, מחית צ'ילי מעושן, קשיו, בוטנים תאילנדיים ותפוח ירוק. במקור ובעונה, הוא בא עם מנגו בוסר (98 שקלים).

הקינוח

● בננה לוטי

בננה לוטי (במקור: "בננה רוטי"; רוטי = לחם הודי שטוח) הוא קינוח שמזוהה עם תאילנד, עשוי מרוטי ממולא בבננה. בלאו האוטודידקט, חובב הקונדיטוריה, פנה לחברים של אימו - בעלי דוכנים לבננה לוטי בתאילנד - וביקש מהם שילמדו אותו להכין את הבצק של המנה. וכך היה: מכינים את הבצק מדי לילה. בשעות הבוקר המוקדמות פותחים אותו, ממלאים בבננה ומקפלים מעל המילוי. עם הזמנת הקינוח, מטגנים את המנה בחמאה חומה, מזלפים עליה חלב מרוכז, חותכים לקוביות, מגישים ואוכלים (39 שקלים).

תפריט היין והאלכוהול

חיבתו של הבעלים ליינות טבעיים, יינות עם התערבות מינימלית בתהליך הגידול והייצור, באה לידי ביטוי בתפריט היין המצומצם של בית האוכל הקטן הזה, שמציע שלושה יינות טבעיים בלבד (אדום, לבן ורוזה - 37 לכוס, 140 לבקבוק), וויסקי תאילנדי, שתי בירות תאילנדיות, "סינגה" ו"לאו", וסודה. תאילנדית כמובן.

השירות

מדובר במסעדת שוק תאילנדית וככזו כדאי שהציפיות יהיו בהתאם: יש פה מוזיקה רועשת, לטוב ולרע, תורים של 30-40 דקות בשעות וימי העומס - חמישי שישי, ואווירה שמחה וקצת כאוטית. השירות לגמרי תואם והולם את המקום. וגם המחיר.

מה עוד אכלנו?

סום סאם קאופוס (סלט פאפיה עם תירס - 44 שקלים
פאד פאק קיאו (ירקות ירוקים בציר פטריות שיטאקה) - 42 שקלים
פאד סיאו (אטריות אורז מוקפצות, ביצה טרופה, ברוקולי/קנא ברוטב שום וסויה שחורה) -65 שקלים
גאנג קיו וואן (קארי ירוק) -25 שקלים
סום יאם (מרק צח עם חלב קוקוס, מתובל בשורשי עשבי תיבול תאילנדיים) - 25 שקלים
יאם פלה טקאי (לברק שלם מפולט ומורכב מחדש עם עשבי תבלין) - 98 שקלים
בננה לוטי - 39 שקלים

סה"כ (ללא שתייה וטיפ): 338 שקלים