"מו ומו" ברחובות: אחת ממסעדות הבשרים המשובחות בישראל

"מו ומו", אטליז ומסעדת בשר ברחובות, הוא אחד המוסדות הוותיקים והיציבים בארץ, בבעלות בני הזוג תמיר וויקי לוי. תחילתו של המקום בשנת 1984, אז אביו של תמיר, חיים לוי, עזב את עבודתו בתעשיית האלקטרו־אופטיקה ופתח עם כמה שותפים את האטליז "מו ומו". ב־2002 בנו תמיר הצטרף לעסק המשפחתי ופתח בסמוך לאטליז מסעדת בשר, שעושה שימוש בתוצרת האטליז.

למה בחרנו בה

מו ומו הוא אטליז שיש לו מסעדה ומסעדה שיש לה אטליז. לרוב המסעדות אין אטליז משל עצמן, במקרה הטוב יש להן יחסים טובים עם ספק בשר. הסינרגיה הזאת, שבין המסעדה לאטליז, מקרבת בין המטבח לחומר הגלם, מייצרת סדר יום ובאה בסופו של דבר לידי ביטוי בצלחת. שום דבר לא נזרק לפח, אלא מנוצל בתבונה ועם יד טובה ובוטחת - חלקי פנים או נתחים שפחות נמכרים במסעדה מוצאים את דרכם לוויטרינת האטליז; וכשבאטליז מקצבים נתח מעניין (כמו פלאט איירון, פיקניה, או שייטל) הוא נכנס כמנת ספיישל במסעדה. הבשר כאן זוכה לטיפול הטוב ביותר - יעיד על כך מקרר היישון המרהיב שבכניסה למסעדה, שבו מוצגים הנתחים לראווה.

ביו בעלים

תמיר לוי, 50, נולד וחי ברחובות. בנעוריו בילה ועבד בעסק המשפחתי. אחרי הצבא והטיול נרשם ללימודי חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות עם פנטזיה להיות חקלאי, אך בשנה השלישית ללימודים, לאחר מבצע ״חומת מגן״ שבו לחם כחייל מילואים, פרש מלימודיו והחליט להקים מסעדה בסמוך לאטליז של אביו. "מאז שאני זוכר את עצמי בישלו בבית, אפו פיצות ולחמים בטאבון בחצר. אוכל הוא דבר מרכזי בחיי, כך שזה לא הפתיע אף אחד". לפני שמונה שנים הוא החליט להרחיב את עסקי המסעדנות שלו ופתח בתל אביב את "אמריקה בורגר". ב־2019 פתח מתחת ל"מו ומו" פיצרייה בשם "אלה פלה" ולפני שנה גם את "פלנטי", מסעדת סלטים בלב תל אביב. את "מו ומו" הוא מנהל יחד עם אשתו ויקי.

מנת הדגל

● כבד קצוץ

מנה נהדרת שנמכרה בעבר במעדניית האטליז ומלווה את המסעדה מיומה הראשון, כאחת משש מנות ראשונות בתפריט. כבדי עוף מטוגנים בשומן העוף שנותר מניקוי הכרעיים בקצביה, נקצצים גס בסכין ומוגשים לשולחן עם שני צנימים דקיקים של לחם מחמצת, מלפפון חמוץ שכובשים במקום ושפע של בצל מטוגן (48 שקלים).

מנת האינסטגרם

● ניו יורק סטייק

סינטה על העצם במשקל של כ־500 גרם. לפני שהנתח עולה על הגריל, המלצרית מביאה אותו לשולחן ומציגה אותו לסועד - כדי שיראה מה הוא הולך לאכול. אחר כך הסטייק נצרב קלות על הגריל ועובר למחבת לוהטת, שאיתה הוא מוגש לשולחן בדרגת מדיום רייר (המלצת המקום). אם תרצו, בשלב זה המלצרית תשפוך עליו חמאה מזוקקת, שתתבל את הנתח בטעמים אגוזיים עדינים. המחבת הרוחשת, המשמיעה צלילי צריבה מעוררי תיאבון, גם מספקת שואו אינסטגרמי, גם שומרת על חום הבשר לאורך זמן וגם מאפשרת לכם להחליט באיזה דרגת צלייה תאכלו אותו. הנתח היה עסיסי ומענג והצ'יפס שליווה אותו היה מושלם (52 שקלים למאה גר'; 15 שקלים לתוספת צ'יפס/פירה/תפו"א פריך/סלט עלים).

הקינוח

● פאדג' שוקולד

את המתכון לעוגת השוקולד העשירה הזאת קיבל לוי לפני 20 שנה מהמתכונאית ומחברת ספרי הבישול חנה שאולוב, המתגוררת סמוך למסעדה. עוגת שוקולד חמה, נטולת קמח, מוגשת לשולחן לוהטת עם גנאש שוקולד חם שמכסה את כולה וקצפת ממותקת בצדה - קצת רטרו, אבל תמיד עובד. כאלה הם הקינוחים כאן: פשוטים, לא מתוחכמים, אבל מבוצעים היטב (42 שקלים).

 קינוח פאדג' שוקולד / צילום: מרב סריג

תפריט היין

יש שני קווים מנחים בתפריט היין המצומצם של מו ומו: האחד, שהיין יהיה נגיש - הן במחיר והן באופי (לא תמצאו כאן יינות גדולים ובומבסטיים); השני, שהיינות הישראליים יגיעו מיקבים שנמצאים בטווח של 40 ק"מ מרחובות, למשל צור וברבדו מתל גזר, קלו דה גת וסוסון ים מעמק האלה. מדי יום פותחים כאן לכוסות 6 בקבוקים משתנים - 4 אדומים ו־2 לבנים (130-255 שקלים לבקבוק יין).

השירות

גם בשירות, הקירבה של המסעדה לאטליז ניכרת ומהווה יתרון - המלצרית שלנו דיברה בביטחון על בשר, ידעה למכור אותו ולהדריך אותנו בשלל הנתחים המיוחדים ומנות הספיישל, שעושות כאמור שימוש בחלקים פחות פופולריים ופחות סטנדרטיים של הפרה. בהצגת מנות הספיישל, שאינן בתפריט, היא גם ציינה בפנינו את המחיר שלהן. הלוואי שבכל המסעדות היו מקפידים לעשות זאת.

מה עוד אכלנו

קרפצ'ו פילה עם צנוניות וזרעי עגבניה - 64 שקלים
סלט קיסר - 48 שקלים
כבד קצוץ - 48 שקלים
ניו יורק סטייק 500 גר' על העצם - 260 שקלים
פאדג' שוקולד - 42 שקלים

סה"כ ל־2 סועדים (ללא טיפ ושתייה): 462 שקלים