נאבקים על כל שקל

הממונה על התקציבים, אמיר לוי, הוכיח בשנה האחרונה לכל מבקריו שהם המעיטו בהערכת יכולותיו. לוי, שמונה לתפקידו על ידי יאיר לפיד, סומן עם כניסתו של משה כחלון ללשכת שר האוצר כאחד המועמדים הראשונים להחלפה. השאלה היחידה שחיכתה לתשובה הייתה האם יישאר עד לאישור התקציב או שיעזוב עוד קודם. אותן ספקולציות שבו ועלו גם לקראת התקציב השני של כחלון - ושוב נראה שעתידן להתפוגג בעשן. נכון להיום לא נראה שלוי מתכוון ללכת, לפחות עד לסיום הקדנציה שלו בקיץ 2017.

מי שהכיר את לוי בתפקידיו הקודמים, היה יכול להתרשם מיכולתו לקדם ולרתום את הממונים עליו למהלכים שנויים במחלוקת שבהם הוא מאמין. כמנכ"ל חברה בת לאנרגיה מתחדשת בקבוצת שיכון ובינוי, דחף לוי להקמת מתקן סולארי ענקי באשלים, והצליח להביא להקמתו, אף שהמתקן מבוסס על טכנולוגיה הנחשבת למיושנת וליקרה.

היכולות האלה הופעלו השנה לקידום המס על בעלי שלוש דירות ומעלה - צעד שלוי מאמין בו בכל ליבו. ועובדה: כחלון הפך את המס הלא פופולרי הזה לדגל שלו בתקציב הנוכחי ואף איים לפרק את הקואליציה אם לא יאושר.

תפיסת עולם ערכית מובילה את לוי גם בקידום תוכנית לעידוד נשים ערביות לצאת לעבודה באמצעות השקעה במעונות יום ובחיבור יישובים ערביים לתחבורה הציבורית ותוכנית להקלת העומס במעברי הכניסה לישראל משטחי יהודה ושומרון. נושא אחר שלוי מאמין בו הוא תחבורה ציבורית רכבתית - והוא עומד מאחורי התוכנית הרב-שנתית לפיתוח רכבות בהיקף 54 מיליארד שקל, שהוכנסה לחוק ההסדרים.

כממונה על התקציבים לוי לא ייזכר כאחד הכלכלנים המבריקים, אלא יותר כמנהל יעיל ומסודר. קפדנותו הפכה לשם דבר באגף הכי פחות מרובע באוצר: מדייק בזמנים, מחושב, מתוכנן בכל מהלכיו ולעולם לא מאלתר וספונטני. וכן, גם מנהיג סמכותי הזוכה להערכת עובדיו. מקומו בהיכל התהילה הפרטי של אגף התקציבים נראה מובטח.

כתב: עמירם ברקת