עד שהגיע התאגיד

לרגע אחד בשנה החולפת נדמה היה שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הצליח להרוס שנתיים וחצי מוצלחות בתפקיד, רק בשביל לשרת אינטרס תמוה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. זה קרה ב-18 ביולי. בהודעה משותפת ששיגרו השניים לאמצעי התקשורת הם הדהימו בהחלטה לדחות בשנה וחצי את תחילת ההפעלה של תאגיד השידור הציבורי, בשל מה שכינו "אילוצים טכניים". ההחלטה התקבלה בחדר סגור, בלי לעדכן את ראשי התאגיד, בלי להיוועץ בארגון העיתונאים ובניגוד לאמור בחוק שקבע את תחילת השידורים לאוקטובר 2016. כל מי ששמע על הבשורה הבין את המשמעות: קבורת חמור לשידור הציבורי החדש והנשמת רשות השידור, שתהפוך לשבויה בידי הפוליטיקאים שהצילו אותה.

ניסנקורן, מעריכים גורמים בסביבת ההסתדרות, נפל למלכודת של נתניהו ולא העריך נכון את עוצמת הביקורת שצפויה להתרגש עליו. במשך שבועות ארוכים הוא שמע על עיתונאים ותיקים ומוערכים ברשות השידור שעוברים מסכת השפלה לכאורה בידי אנשי התאגיד, שכל מטרתם לחתוך ברמות השכר ולגייס יוצאי גל"צ שבקושי פשטו את המדים. הוא שוכנע שצריך להעניש התנהלות כזו, וקיווה לקבל גם פרס: הכרת תודה והתגייסות קולקטיבית מצד אנשי הרשות, בעיקר לקראת הבחירות לראשות ההסתדרות במאי 2017.

כך, במחי הודעה קצרה לעיתונות, פגע ניסנקורן פגיעה קשה בתדמית החיובית שהרוויח ביושר מהציבור ומהתקשורת. אותם אנשי תקשורת שבאופן מסורתי נהגו לסנוט בראשי ההסתדרות ועשו חיים קשים במיוחד לקודמו עופר עיני, כבר העניקו לו מזמן תקשורת אוהדת. בפעם השנייה שבה נתניהו הודיע על מועד תחילת השידורים המעודכן של התאגיד, אפריל 2017, ניסנקורן הותיר את הבמה לראש הממשלה וניסה לפחות פורמלית להתרחק מהסיפור.

להוציא את משבר התאגיד, זו השנה שבה ניסנקורן העמיד את העובדים החלשים במרכז, בשורה של מהלכים שהוא מגדיר "המהפכה השקטה": הסכם קיבוצי חדש בענף השמירה והאבטחה העלה את שכר המינימום ל-30 שקל בשעה, עובדי הניקיון בבתי החולים הממשלתיים הפכו מעובדי קבלן לעובדי מדינה מן המניין, הסכם מסגרת במגזר הציבורי שכלל תוספות שקליות ועוד. אחד הצעדים המשמעותיים שהוביל ניסנקורן לקראת סוף השנה הוא האיום בשביתה כללית במשק על רקע הרפורמה של האוצר בביטוחי הסיעוד - איום שהביא לנסיגה של הממונה על אגף הביטוח דורית סלינגר, ולהבטחה שלה כי חברות הביטוח יחויבו לשווק פוליסות קבוצתיות בתנאים טובים ולכל החיים.

כתב: שי ניב