ללא מורא וללא משוא פנים

שופט המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, הוא אחד השופטים שמשפיעים בצורה המשמעותית ביותר בפסיקותיו על שוק ההון הישראלי ועל עולם העסקים בכלל. מזה זמן, מתנקזים לשולחנו של כבוב תיקים חשובים ותקשורתיים שמאפשרים לו לעצב בפסיקותיו את הדין וגם לחשוף את מקצועיותו בציבור. כך היה למשל כשכבוב דן את היחצ"ן צבי (צביקה) רבין ל-30 חודשי מאסר לאחר שהרשיעו ב-2014 בשורה של עבירות של שימוש במידע פנים. כבוב העלה בכך באופן משמעותי את רף הענישה בגין ביצוע עבירות מסוג זה, עד שבית המשפט העליון נאלץ להתערב ולהפחית 8 חודשים מתקופת מאסרו של רבין.

עוד קודם לכן, בספטמבר 2012, הטיל כבוב לראשונה עונש מאסר בפועל על עבירות מידע פנים כששלח את אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל בחברת אלספק, לעשרה חודשי מאסר בפועל. אבל עם כל הכבוד לצבי רבין, אפרים קדץ ונאשמים נוספים, התיק המשמעותי ביותר עבור כבוב היה זה שבו הוא הרשיע את יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, נוחי דנקנר, בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ב-2012. במהלך המשפט המתוקשר הוכיח כבוב שוב כי הוא אחד השופטים הטובים ביותר שישנם, ושהוא יכול לנהל כל משפט של כל אדם בבקיאות וביעילות וללא מורא. אין פלא לכן שכבוב נחשב כיום כמועמד מוביל לשיפוט בבית המשפט העליון. כבוב הוא אחד משני המועמדים שמתמודדים על "הטיקט הערבי" בעליון לאחר פרישתו של השופט סלים ג'ובראן לפנסיה בשנת 2017. מול כבוב ניצב השופט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא. כבוב זוכה לתמיכה גורפת ובלתי מסויגת של לשכת עורכי הדין ושל ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה.

אם כבוב אכן ייבחר לעליון, הוא יהיה השופט המוסלמי הראשון שמכהן במינוי קבע בערכאת השיפוט העליונה. קדם לו במינוי זמני, בבית המשפט העליון, השופט עבד אל-רחמן זועבי. במדינה שבה חיים כשני מיליון אזרחים מוסלמים, גם לכך יהיה משקל בבחירתו.

כתב: חן מענית