אנה פנו המלפפונים?
מה קרה לאוגוסט? כבר 3 שנים שבמקום חודש עייף ורגוע אנחנו מקבלים סערות ועומס של עבודה
כבר שלוש שנים שהורסים לנו את עונת המלפפונים. במקום אוגוסט חם, עייף ונטול פעילות ועבודה, אנחנו מקבלים אוגוסט חם סוער ועמוס עבודה: התנתקות מעזה, מלחמה ומשבר Subprime, השנה, ומה שהכי משפיע עלינו זה דווקא המשבר של הגויים ולא הדרמות המקומיות. כי עם כל הכבוד לביבי ולרפורמות שהעביר, גם המשקיע הקטן מבין שבהעדר צמיחה בעולם גם הכלכלה המקומית תשנה כיוון.
התנודתיות עולה
נראה שחום יולי אוגוסט משפיע לרעה על התנודתיות של מדד ת"א 25. התנודתיות מבטאת את עוצמת השינויים היומית ברמות המחירים בשוק. ככל שעוצמת השינויים היומיים במדד ת"א 25 גבוהה יותר כך גרף התנודתיות יהיה גבוה יותר, ולהיפך.
תנודתיות היא מדד חשוב לסיכון הגלום במניה או בשוק.
בשנה שעברה, היה גידול משמעותי בתנודתיות - בעצבנות השוק סביב המלחמה, ולמרות שבסופו של דבר השוק כמעט ולא ירד אי אפשר להתעלם ממידת הסיכון שהיה אז גלום בו. אחרי המלחמה השוק חזר במשך קרוב לשנה לתנודתיות נמוכה, ורק לאחרונה סביב המשבר האחרון, התנודתיות עלתה שוב דרמטית.
אז החדשות הטובות הן שלא בכל פעם שהתנודתיות עולה, וגם אם באופן דרמטי,
זה סימן שהשוק מתרסק. החדשות הרעות הן שכוחות הרשע בסיבוב הזה, ניתנים לחיזוי עוד פחות מארגון החיזבאללה.
פרמיית הסיכון עולה
אחד החששות הגדולים בהיבט של המשק המקומי הוא שהזרים יזכרו שמסוכן כאן. הבה ונראה מה קרה לפער בין התשואה הנדרשת מהמשקיעים על אג"ח ממשלת ארה"ב לבין התשואה הנדרשת על אג"ח ממשלת ישראל.
הסיכון הגלום באג"ח של ממשלת ארה"ב (UST) לעשר שנים, נמוך מהסיכון הגלום באג"ח של ממשלת ישראל לעשר שנים ולכן התשואה על אג"ח ממשלת ישראל גבוהה כמעט תמיד. הצטמצמות הפערים בין התשואות עד למינוס 0.03 במאי השנה, היא ביטוי מדהים לעובדה שמשקיעים הפסיקו לתמחר סיכונים.
נקודת השיא בפער בשנים עשר החודשים האחרונים הייתה באופן מפתיע, לא בזמן המלחמה לפני שנה, אלא מיד אחריה ב- 22.9.06, אז הפער הגיע ל- 1.7%.
מיוני בערך חזרו המשקיעים לתמחר סיכונים והתשואה על השחרים לעשר שנים עלתה בקצב מהיר מעליית התשואה על אגרות החוב האמריקאיות לעשר שנים.
כיום הפער עומד על 1.24%, אבל סביר להניח שעוד היד נטויה. לצערנו למרות התשואה העודפת של הבורסה בת"א בשלוש או ארבע השנים האחרונות, קשה לצפות תסריט שבו מתחולל משבר בכלכלה האמריקאית שאינו משפיע עלינו בשני ההיבטים: הרחב - השפעה כלכלית והצר - פרמיית סיכון ועודף התשואה הנדרשת. דבר שמוביל אותנו לעניין האחרון והוא הקורלציה בין השווקים.
ההתאמה בין השווקים עולה
אחד הכללים הראשונים של תורת ההשקעות הוא שבכדי להקטין סיכון יש לפזר את ההשקעות בין שווקים, מכשירים וענפים שאינם תלויים זה בזה ולכן צפויים לפתח מגמות הפוכות לאורך זמן כשהאחד עולה, השני יורד, ולהיפך.
בתקופות טובות משקיעים לא כל כך אוהבים לציית לכלל הזה, כי זה פוגע ברווחים. בתקופות רעות, זה מקטין את הסיכון באופן תיאורטי, אך כאשר מנסים ליישם את הכלל באופן מעשי, קשה למצוא מכשיר שאינו סובל מהדיכאון הכללי. החדשות הטובות הן שאם המשבר נמשך, הקורלציה קטנה והיכולת לפזר את ההשקעות משתפרת.
לאורך השנים האחרונות היתה לישראל רמת מתאם נמוכה יחסית לשווקי המדינות המפותחות, אבל הגרף הבא מציג את אובדן עצמאות השוק ברגע המשבר.
אם עוקבים אחר השינוי היומי במדד ת"א 25, בהשוואה לתנועת המסחר בחוזים העתידים על מדד S&P500, מגלים שהשוק הישראלי איבד באחרונה את עצמאותו והתחיל לעקוב באדיקות אחרי התנהגות החוזים על השוק האמריקאי.
אז מה עושים?
למרות ריבוי האינדיקציות הטכניות קשה מאוד לחזות האם אנו בעיצומו של תיקון או בתחילתו של משבר. האם לכשתסתיים עונת המלפפונים יירגעו השווקים או שהירידות והעצבנות ילוו אותנו לאורך זמן.
מכיון שמספר הפרמטרים המשפיעים כיום על "הכפר הגלובלי" הוא אין סופי, אנחנו מעריכים שלא ניתן לתת תשובה לשאלה קריטית זו ולכן אנו ממשיכים להמליץ למשקיעים להקטין סיכון. לחפש כלים עם מתאם נמוך ביניהם, לבחור מניות בעלות אופי דפנסיווי (טבע, אורמת) ולצאת לחופשה עד להתייצבות השווקים.
