אלה אלקלעי ואורי ליכט גיליון 52, 31.12.2007 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
2007 הייתה השנה של הירוקים - כבר הרבה שנים שאל גור וחבר מרעיו צועקים זאב ותושבי הכפר הגלובלי צוחקים ומתעלמים והנה השנה למרות שאף אחד עדיין לא ממש חזה בזאב אלה רק בעקבותיו התחילו לקחת אותם ברצינות. אל גור זכה בפרס נובל, התחממות כדור הארץ הפכה להיות נושא רציני על סדר היום הגלובלי ולעולם ההשקעות נכנסו מונחים כגון קלינטק, מסחר בגזי חממה, Sustainability index ובאי.בי.אי אפילו גייסנו אנליסט סביבתי שיעזור לנו למצוא את המיטב בעולם חדש זה. בצד הציני של הדברים אפשר לטעון שזה כמובן לא מקרי שדווקא כשהנפט נושק ל- 100$ לחבית ומספר המכוניות בסין צפוי להכפיל או לשלש את עצמו העולם מתעורר. בשנה שעברה יצא לי לבקר באירלנד, שהאסוציאציה המידית ממנה היא שדותיה הירוקים, אחרי 6 שבועות ללא גשם. רמת ההיסטריה שם הייתה בלתי נתפסת לאדם שבא כמוני ממדינה בה 10 חודשים בשנה אין גשם. אין ספק שהעולם מתחיל לקלוט את מימדי הבעיה ביותר ממובן אחד שלה. בהיבט של הון סיכון הפך הקלינטק למגזר השלישי בהיקף ההשקעות במהלך השנה האחרונה. אנרגיה ירוקה בהיבט של עולם ההשקעות יש כאמור לאופנה החדשה היבטים שונים שהבולטת שבהן היא השקעה בחברות העוסקות בייצור אנרגיה אלטרנטיבית כמו אורמת שהייתה ללא ספק אחת ההשקעות המובילות בשנים האחרונות. קצרה היריעה מלמנות את האפשרויות של ייצור חשמל ממקורות מתחדשים: פאנלי PV סולאריים, המרת אנרגיה סולרית לתרמית, טורבינות רוח, מתקנים גיאותרמיים, שימוש בגזי מטמנה להפעלת גנרתורים, ניצול גלי ים, מתקני עיכול בוצה אנ-אירוביים, ביומסה ועוד. בבורסה בתל-אביב הצטרפה השנה אל אורמת חברת אבוג'ן שאמנם לא הציגה תשואה מדהימה לאחרונה אבל אם התחום ימשיך להתחמם היא עשויה להפתיע. תמי 4 לא הצליחה להנפיק
רשימה באורך דומה לתחום האנרגיה, ניתן לתת לטכנולוגיות לטיהור מים שצצו בשנים האחרונות במקומות שונים אלא שמרבית החברות העוסקות בזאת עדיין נמצאות בשלבים התחלתיים ונראה שהן רחוקות משוק ההון. נקווה שהנפקת חברת ההתפלה המוחזקת על ידי קבוצת דלק וכיל תעשה לתעשיית המים בארץ את מה שטבע עשתה לתעשיית מדעי החיים רק בטווחי זמן קצרים יותר. גזי חממה הסחר בפליטת גזי חממה נמצא עדיין בחיתוליו אבל ייתכן כי ההסכמות אליהן הגיעו השנה בבאלי יזרזו את תהליך התפתחותו של שוק זה. כיום יש לכל מדינה ומפעל אירופאי מכסה בה הוא צריך לעמוד או שיוטל עליו קנס העומד על 40 אירו לכל טון CO2 מעל למכסת הפליטה המותרת. נראה שהאירופאים עשו הצגה בלבד לגבי מחויבותם הגבוהה לתהליך אולם מכיוון שכבר במחצית שנת 2006 התברר שהמכסות אשר הוטלו לתקופת המחויבות הראשונה גבוהות מהפליטות בשטח. כלומר האירופאים חילקו לעצמם מכסות הגבוהות מפליטותיהם בפועל. כך שבפועל נראה שהמחויבות שלהם היא מהשפה לחוץ. אם בכל זאת רוצים לא להשמיץ אז ניתן להסביר את העיוות במעבר מסיבי של תעשייה כבדה למדינות העולם השלישי ולאו דווקא בצביעות. מנגנוני הסחר הגלובליים לגזי חממה נקבעו בפרוטוקול קיוטו. זהו ניסיון בסדר גודל עולמי להקמת שוק חדש, שוק הפליטות בין המדינות. המנגנון העיקרי הוא של פלטפורמת סחר בה יכולים להיפגש 2 גופים להם מכסות פליטה הגוף אשר עובר את רמת המכסה שאושרה לו יכול לקנות מכסות מגוף אשר עבר תהליכי התייעלות ויש לו עודף מכסות על פני פליטותיו בפועל. כמובן שפעילות הסחר מחייבת קביעת מכסות אפקטיביות שיאפשרו לטכנולוגיות סביבתיות להתחיל לקבל תמורה לפעילותן. אם רוצים דוגמא כחול לבן אז אם עד כה טורבינות הרוח בגולן קיבלו תקבולים עבור ייצור החשמל בלבד בקרוב הן עתידות לקבל מענקים עבור השימוש בטכנולוגיה סביבתית אשר לא פולטת גזי חממה בייצור חשמל. כך גם תחנות הכוח הגיאותרמיות של אורמת לכשארה"ב תכניס מנגנוני סחר בפליטת גזי חממה. השקעות אתיות, מדד מעלה תחום אחר שתופס תאוצה בעולם הוא כתוצאה מעליית המודעות לסביבה הוא תחום ההשקעות האתיות. במקומותינו מדד מעלה הוא נושא הדגל של התחום. מדד מעלה אינו מגביל את עצמו לתחום ה"ירוק" אלה בדומה למדדים דומים בעולם, מתייחס להשקעות אתיות במובן הרחב של המילה. המדד נסחר יומית בבורסה של תל-אביב החל מפברואר 2005 ולפחות ב- 2007 נתן תשואה עודפת משמעותית על מדדים דומים בעולם. השוונו את מדד מעלה לכבוד סוף השנה למדדים דומים בעולם ה- Dow Jones World Sustainability Index ולעמיתו האירופאי FTSE4GOOD Global 100 Index שהציגו השנה תשואה של כ 5% בלבד לעומת מדד מעלה שהציג תשואה של למעלה מ- 10%. וב-2008? אלעד קוק, האנליסט הסביבתי שלנו ממליץ לקראת 2008 לשים לב לחברות אשר להן, בנוסף לדירוג האתי הגבוה, פעילות ליבה אשר קשורה לתחום הסביבתי. ברשימה זו אנו ממליצים לשים לב לדוגמא לחברת אורמת אשר נמצאת באחד התחומים החמים בשוק האנרגיה האלטרנטיבית, חברת אלרון אשר עוסקת בהשקעות בטכנולוגיה ומחזיקה אחזקות בחברות בעלות טכנולוגיות סביבתיות מרשימות הפונות לעבר שווקי יעד עצומים, חברת Aqwise אשר עוסקת בשיפור התהליכים המתקיימים במתקני טיפול בשפכים או Atlantium אשר עוסקת בחיטוי מים באמצעות קרינת UV במקום חיטוי באמצעות הכלור הבעייתי הנהוג כיום. דוגמה מכיוון אחר היא חברת שטראוס-עלית. שטראוס-עלית, שינתה את התנהלות החברה מהיסוד תוך שינוי תפיסת העולם לגבי מערכת היחסים בין החברה לבין הלקוח במסגרת הרה-ארגון הגלובלי שהחברה עוברת. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סקירות קודמות:
עשרה דברים שצריך לדעת בקריאת "תיק ישראלי"
1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה ניסיון של קרוב ל- 15 שנים באנליזה בשוק ההון הישראלי ושנים רבות של מעקב אחר שוק חברות הפרמה העולמי. לאלה תואר ראשון ושני בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. יובל זעירא, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות IBI. תנאי שימוש יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים. |