אלה אלקלעי ואורי ליכטהאם נגמר המיתון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אל התחזיות הפסימייות, גולשים נתונים מעודדים מצד מאזני החברות ודו"חות המכירות השבוע פורסמו הערכות בנק ישראל לפיהן המיתון צפוי ללוות אותנו עוד מספר רבעונים. שלושה רבעונים לפני התחזית האופטימית (של המשנה למנהלת חטיבת המחקר) וחמישה רבעונים לפני התחזית הפסימית (של המשנה לנגיד הבנק). התדרדרות נוספת בתוצר בישראלי, לאחר שברבעון הראשון התכווץ ב-3.6% (במונחים שנתיים) הוא אירוע לא פשוט עבור הכלכלה הישראלית, שקרה פעמים בודדות בעבר. הנסיגה אינה קיצונית כמו במדינות רבות בצפון אמריקה ובעיקר באירופה. בגרמניה, לדוגמא, נרשמה התכווצות ביותר מ-14% במונחים שנתיים, באיטליה ב -9.3%, בריטניה 7.4%, בספרד 7% וצרפת 4.7%. במדינות מזרח אירופה המצב גרוע בהרבה: ליטה התכווצה בלא פחות מ -33% בשיעור שנתי, ולטביה ב-38%. סיכויי ההפתעה אם עד לא מזמן הקונצנזוס בשוק היה שאנו עומדים בפני מיתון עולמי ארוך אשר אפשר להשוות אותו רק למשבר השפל הגדול בשנות ה-30 בארה"ב, הרי שהיום דעה זו נשמעת רק בשולים. השוק לעומת זאת מאותת דבר אחר: העלייה המטאורית במדדי המניות, אגרות החוב הקונצרניות והסחורות, כמו מדווחים שהרע מכל כבר מאחרינו. תרחיש אופטימי להלן הסבר אפשרי לכך שתיתכן הפתעה ושההתאוששות בכלכלה הריאלית תגיע כבר ברבעון השלישי שאנו בפתחו, ואפילו ברבעון השני שעומד להסתיים. ראשית ניתן להסתכל על הנושא בהיבט הטכני ביותר: נתוני התמ"ג הם אבסולוטים אך מדידת הצמיחה היא לפי שיעור השינוי ביחס לרבעון קודם. גם אם רמת התמ"ג במדינות רבות תישאר נמוכה מבעבר אך הנתון יהיה טוב במעט ביחס לרבעון קודם, הדבר נחשב לחזרה לתוואי הצמיחה. הנתונים הקשים של הרבעון הראשון הם נקודת מוצא כה נמוכה, שלרדת באופן משמעותי ממנה, אינו דבר של מה בכך. שנית, אני מתרשם לפי שיחות עם בעלי עסקים רבים ומנהלי חברות שהמכירות של הרבעון הראשון היו נמוכות להחריד. למעשה בתחומים רבים נרשם קיפאון במכירות, קיצוני בהרבה מההשפעה הנגזרת מהעלייה באבטלה וברמת החיים. ברבעון הראשון גם מי שרצה לרכוש רכב חדש, לשפץ דירה או לפתוח עסק, העדיף לדחות זאת למועד אחר, עד שהדברים יתייצבו. כעת מדווחים עסקים כי בנוסף לחזרה לרמות צריכה נורמאליות, הם נהנים מהזמנות שלא נסגרו ברבעון הראשון. גם בתחומים אחרים שמשפיעים על הצמיחה נרשמת תופעה דומה. החברות היצואניות מדווחות על שחרור הזמנות שהוקפאו ועל תחילת תזוזה בביקושים. לדוגמא, היצואנית הגדולה בישראל חברת כיל, מכרה כמויות דשנים אפסיות ברבעון הראשון ובדוח ציינה כי לאחרונה החלו להתעורר ביקושים מברזיל וכי היא צופה שיבה לרמות גבוהות יותר בעתיד הנראה לעין. כמו תמיד - יש הרבה פסיכולוגיה הציבור הרחב שראה את חסכונותיו מתכווצים במהירות בסוף שנה קודמת נכנס לפאניקה והתנהג בהתאם. הציבור שצופה בחסכונותיו חוזרים את מרבית הדרך למעלה, ומבינים כי יש חיים אחרי 2009 וכי לא יתרוששו אם ייצאו לחופשה בקיץ, יחליפו את הרכב שעבורו חסכו בקרן ההשתלמות או שיורידו במעט את הרגל מהבלמים בקניות בסופר. החברות שמרגישות את ההקלה יחכו עם ההחלטה על פיטורי עובדים ומכאן כיוון השיפור יהיה ברור. כדי שהדבר לא יקרה צריך לקרות דבר מפתיע כמו התערערות מצבה של ארה"ב כלווה או התגלות בעיות חדשות במגזר הבנקים בארה"ב. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
סקירות קודמות:
עשרה דברים שצריך לדעת בקריאת "תיק ישראלי"
1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה ניסיון של קרוב ל- 15 שנים באנליזה בשוק ההון הישראלי ושנים רבות של מעקב אחר שוק חברות הפרמה העולמי. לאלה תואר ראשון ושני בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב. יובל זעירא, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות IBI. תנאי שימוש יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים. |