האמת, קטונתי מלנבא מה יעשה הדולר, רבים מתייחסים לשערי המטבעות כאל משחק בקזינו, ואולי זה מסביר את העלייה המטאורית ב"אתרי המסחר" במט"ח, אלא שגם למשקיע שאיננו מהמר חשוב לנסות ולהעריך מה ההסתברות שהדולר ירד.

כשלוקחים בחשבון שגם ניל פרגוסון ופול קרוגמן מסכימים שחוב ממשלת ארה"ב יגיע ואולי יעבור את 100% מהתוצר הלאומי הגולמי האמריקאי, שבחודשים הקרובים צפוי גיוס חוב בהיקף 1.7 טריליון דולר, שהתחזית האופטימית לשיעור האבטלה בארה"ב היא 9.5% ויש סבורים שתגיע בשנה הבאה ל-10% ואף 11%, שבעלי הבתים בארה"ב מחקו כ-13 טריליון דולר בשווי נכסיהם ושהיחלשות הדולר עד רמה מסוימת מחזקת את היצוא האמריקאי, יש בהחלט להתכונן גם למצב שהדולר ירד.

השפעת היחלשות הדולר על שוק ההון הישראלי, מורכבת.

היא מיטיבה עם היבואנים ומחלישה את היצואנים, וזו בעיה לפחות עבור חברות כמו: כיל, מכתשים אגן, מרבית חברות הטכנולוגיה ושטראוס.

יש לא מעט חברות שלהן התחייבויות דולריות והן נהנות במידה וחלק משמעותי של התזרים שלהן הינו שקלי כך למשל חברות הסלולר, חברת חשמל וכו'. חברות הנדל"ן שיש להן התחייבויות דולרית בדרך כלל מגדרות אותם בעוד שנכסיהם הנקובים במט"ח חשופים לשינויים בשערי החליפין.

יש למשקיעים בעיה עם חברות כמו טבע או פריגו חברות שמרכיב היצוא בפעילותן אולי נהנה מהחלשות הדולר אבל למרות שניתן לרכוש מניות הנקובות בשקלים מחיר המניה נקבע במסחר בחו"ל ולא בת"א. תקופה ממושכת למדי משקיעים שהעריכו כי עסקית חברות אלו ובעקבותיהן המניות יציגו תשואה חיובית הפסידו בסוף היום על השקעתם במידה ומטבע הייחוס של תיק ניירות הערך שלהם היה שקלי

ברמת המשק היחלשות הדולר היא בעיה קשה. אמנם בחודשים האחרונים בנק ישראל התמודד עם התופעה בגבורה אבל יהיו שיגידו (כפי שהכלכלנית הראשית שלנו איילת ניר אומרת) שגם את ההצלחה הזו יש ליחס יותר למגמת המסחר של הדולר בעולם מאשר ל- 100 מליון דולר ביום.

בכדי שכלכלת ישראל תחזור לפסי צמיחה מהירים יותר, כל עוד שוק היעד העיקרי קונה את הסחורה בדולרים, נדרש פיחות. צריך שכל שקל המושקע בייצור ופיתוח מקומי, יהיה תחרותי בזירה הגלובלית ויניב כמה שיותר דולרים לקופת המדינה.

כרגע, בוודאי בתחומי הטכנולוגיה, משכורות משולמות בשקלים יקרים והתוצרת מתחרה בדולרים זולים. בהינתן שעם כל הכבוד לעוצמתה של מדינת ישראל כנראה שיכולתנו להשפיע על שער הדולר מוגבלת צריך לקחת בחשבון שיש תעשייה לא מבוטלת, שבמידה והדולר יחלש היא נמצאת בבעיה.

מכיוון שעל מחיר הדולר אנחנו לא יכולים להשפיע, ומדיניות המחלישה את השקל אף היא לא לגמרי רצויה (גירעונות מאד גדולים שיביאו לעליה חדה בחוב של המשק ובמשקל תשלומי החוב בתקציב שנים קדימה דבר שיוביל לירידה ודאית בדרוג האשראי של המשק ובמקרה קיצון לקושי במימון החוב) האם האופציה היחידה היא להרים ידיים?

יכול להיות, אבל גם יכול להיות שקצת יותר יצירתיות וקצת יותר אחריות (פחות פוליטיקה) עשויים להשפיע לטובה. קחו לדוגמא את ההשקעה הצפויה בנמלים. כיום הנמלים עובדים הרחק הרחק מתפוקה מלאה ולמרות זאת מישהו החליט להשקיע מיליארדי שקלים (לפי העיתונות למעלה מ 7 מיליארד שקלים ) בהוספת רציפים.

עכשיו הבה נניח שאנחנו משתמשים בשבע מיליארד שקלים ליצירת ביקוש מקומי לתוצרי תעשיית ההי טק, שאנחנו משתמשים בשבעה מיליארד שקלים להשקעה במחקר ופיתוח טכנולוגי. קחו כדוגמא את משק החשמל הרפורמה שנכנסה לתוקף השנה הביאה להקמה של עשרות חברות העוסקות בהקמה ואינטגרציה של מערכות חשמל סולרי.

השלב החשוב יותר בתהליך המאפשר הקמה של מערכות גדולות ומשמעותיות יותר (לא רק מערכות "ביתיות") מתקדם בקצב ים תיכוני. יש כאן מערכת תקציב סגורה שאיננה מעיקה על תקציב המדינה, יש כאן פוטנציאל לייצור מקומות עבודה מקומיים, יש כאן פוטנציאל לעידוד חדשנות טכנולוגית ולעידוד עסקאות מקומיות שאינן תלויות בשווקי יצוא ואפילו נהנות מדולר נמוך, יש כאן ניסיון רב שהצטבר מגרמניה, ספרד ומדינות אחרות שעשו תהליך דומה כבר לפני עשור אבל כאמור לממשלה שלנו יש זמן....

אם נניח שהשקל עשוי להוסיף ולהתחזק בתקופה הקרובה יש לקחת בחשבון גם את ההשפעה שיש לייסוף על המדד. כפי שהיה מציינת ייסוף שמקורו בהיחלשות של הדולר בעולם עשוי להביא לעליה במחירי הסחורות (לה אנו עדים כיום), וזה עשוי יותר מלקזז את הכוחות הדפלציוניים מצד הדיור.

כפי שראינו בשנה שעברה, אז למרות הייסוף, האינפלציה הגיעה בשיאה בספטמבר-אוקטובר ל-5.5%, בשל עליה במחירי הסחורות (נפט וחקלאיות). אם נוסיף לזה סיכוי להתאוששות כלכלית בעולם (אצלנו יהיה יותר קשה להתאושש אם הייצוא יפגע), הרי שקצב עליית מחירי הסחורות עשוי להיות מהיר מאד.

אופרטיבית, זה מצביע על פוטנציאל השקעה לא נמוך בכלל בסחורות ובזהב באופן ספציפי, כהגנה מפני תסריט של עליה באינפלציה וירידה בדולר.

התסריט ההפוך

תמיד חשוב לתת משקל גם לתסריט ההפוך. יש בהחלט מקום להעריך שהצעדים הנחרצים שנוקט הממשל האמריקני יחזרו לחזק את הדולר כפי שראינו במחצית הראשונה של השנה. בתסריט האופטימי ניתן גם לתת משקל גדול יותר להשפעת התאוששות הביקושים הגלובליים על היצוא הישראלי מאשר יהיה להיחלשות הדולר ואו אז מצב היצואנים עשוי בהחלט להפתיע לטובה וחברות כמו סקופ מצד אחד ונייס מצד אחר יתגלו כהזדמנות השקעה מעניינת ביותר.