אם אסתמך על מה שאני למדתי בשנותיי בבית הספר אז יש מכנה משותף מוזר לתנ"ך ולשוק המקרו. בשניהם ניתן למצוא סימוכין במקורות לכל תזה.

כמו שניתן לתמוך בתנועת מימד מחד גיסא, ולהיות חבר בתנועת "כהנא חי" או "ישראל ביתנו" מאידך גיסא, ולהביא סימוכין מהמקורות לתפיסת העולם העומדת בבסיס תנועות כה שונות אלו, כך ניתן לתמוך כמעט בכול תיאוריה כלכלית, תוך התבססות על נתוני המקרו העולמיים.

שני צדי המטבע של המשק הסיני

אם אתם סבורים שההתאוששות מהמשבר תהיה מהירה, ותוך מספר חודשים הוא יהיה מאחורינו באופן סופי, תוכלו להביא כתמיכה לדעתכם את ההתאוששות במערכת הפיננסית הגלובלית, את המספר הרב של הגיוסים שהיו בתקופה הנוכחית, השיפור ברווחיות (הירידה בהפסדים) של חברות רבות בעונת הדוחות שעברה וזו שלפנינו, הירידה בקצב גידול האבטלה במקומות רבים ואת שיפור תחזית הצמיחה בסין.

עכשיו נניח שאתם מאמינים שההתאוששות תהיה איטית ושאנחנו עומדים בפני עשור אבוד אחד לפחות, תוכלו לגייס כסימוכין מתוך מקורות-המקרו את השינוי בהרגלי הצריכה של הצרכן האמריקאי, את מצב שוק הנדל"ן הגלובלי והשפעתו על מעגל מוצרים נלווים רחב ואת מספר הבלתי מועסקים בארה"ב והשפעתו על כוח הקנייה בכלכלה הגדולה בעולם.

אף שיש כלכלנים המביאים את שיפור תחזית הצמיחה בסין כאינדיקאטור חיובי, חובשי המשקפיים הכהים רואים גם שם שחורות: כנגד התחזית להתאוששות המשק שם והציפיות לתרומתה לחזרה למגמת צמיחה של כלכלת העולם כולו, הם מביאים את היחס בין התל"ג הסיני (כ-4 טריליון דולר) לתל"ג המצטבר של מדינות G8 (כ-30 טריליון דולר).

המסקנה מצד "רואי השחורות" היא שגם אם אמנם תגיע התאוששות למדינה הגדולה שבמזרח, תהיה לה השפעה זניחה על משקי המער. אפשר לבסס טענה זו בהחלטת סין מהשבוע, לתמוך בתוצרת מקומית ("קנה כחול לבן" נוסח סין) וההשפעה שעשויה להיות למדיניות זו על המדינות המייצאות כיום לסין.

בין האינפלציה לסחורות

יש מגמות גלובליות שיש לגביהן הסכמה רחבה. מגמות שרוב הכלכלנים הנוברים במקורות המקרו ובוחנים מגמות ארוכות טווח, מגיעים לגביהן לאותה מסקנה.

למשל, למרות שאין הסכמה לגבי עתיד האינפלציה, לגבי מגמת מחיר הסחורות יש מידה רבה של הסכמה ורבים מעריכים שהגידול באוכלוסייה ובביקושים הגלובליים ישמרו את מגמת העלייה במחיר הסחורות. הסכמה יש גם שהמגמה לא תהיה רציפה ושהגרף יהיה משופע בעליות ומורדות. רבים מעריכים כי הגידול באוכלוסייה יתמוך גם בביקוש לתרופות ובביקוש לתקשורת.

אפשר להוציא מתחזיות אלו החלטות השקעה, אבל הן לא פשוטות. אם אנחנו מקבלים את התזה ששוק הסחורות צפוי להמשיך ולעלות לאורך זמן, אפשר לקנות תעודות סל רלוונטיות, אפשר להשקיע בחברות הצפויות, ליהנות מקו מגמה זה כמו כיל לדוגמא, אבל צריך לקחת בחשבון גם את התנודתיות וגם את האפשרות הפרוזאית שהחזאים טועים.

שוק התקשורת זה כמו דיאטה

בתחום הפארמה, הבחירה יותר קשה, בגלל ההשפעה שיש לרגולציה ולהתפתחויות טכנולוגיות ושיווקיות. מוקדם מכדי להעריך סופית האם ההתפתחויות הצפויות בקיץ ברפורמת הבריאות האמריקאית ישפיעו לרעה או לטובה על חברות התרופות, הביוטכנולוגיה, הגנריקה, המכשור הרפואי, הביטוח הרפואי וכן הלאה הפעילות שם.

יחד עם זאת, עוצמת ההשפעה עשויה בוודאי בטווח הקצר להיות משמעותית יותר מכל מגמת גידול והזדקנות של האוכלוסייה בטווח הנראה לעין.

אין פירוש הדבר שלא כדאי להשקיע בתחום, אבל אולי כדאי לחכות עד שהרפורמה תעבור והשפעותיה האפשריות תהיינה יותר ברורות.

מה כבר יכול להיות מסוכן בתקשורת? תשואת דיבידנד בשיעור 10%+ כבסיס ופעילות שנפגעת אמנם קמעא ככל שפחות אנשים משוטטים בעולם, אבל הנתונים של הרבעונים האחרונים מצביעים על כך שדוד אבנר יודע על מה הוא מדבר כשהוא משווה בין צריכת שירותי תקשורת לבין דיאטה.

בשניהם, לדבריו, לא די לקבל החלטה פעם בשבוע או בחודש אלא צריך להתמודד עם הפיתוי עשרות פעמים ביום, ולכן כמו שרובנו נכשל בדיאטה, רובנו נכשל בניסיון לחסוך בדקות שיחה. הגידול באבטלה (פחות דקות שיחה על חשבון המעסיק), ירידה בכמות הכסף הפנוי למשפחה, רגולציה, ומהלכים עסקיים כמו המלחמה על ה-iPhone עשויים לגרום לפגיעה רבעונית או מתמשכת במניות, בייחוד כשהן לא ממש זולות היום.

די מדכא שבכל סיכוי יש סיכון ושאנחנו ושמאוד קשה לתת תחזיות בעיקר לגבי העתיד. התשובה לגבי מה שצריך לעשות עכשיו היא אותה תשובה כמו אתמול, שלשום, לפני שנתיים וכנראה, אם סדרי העולם לא ישתנו, אז ניתן לחזות במידת סבירות לא קטנה שזו תהייה ההמלצה גם מחר (כן די מפתה לכתוב בטוקבק שאם זו תהיה ההמלצה גם מחר אז אולי אין צורך שאכתוב שוב מחר).

כדאי לגבש תפיסת עולם לגבי תחומי הפעילות היותר מבטיחים בתקופה זו אבל לשמור על פיזור בין מכשירים פיננסים (מניות, אגרות חוב לסוגיהן הרבים וכו'), גיאוגרפיות, ענפים ותמיד לתת משקל לסיכוי שהתסריט, בבית הקולנוע ששמו שוק ההון, יכול להשתנות,תוך כדי הקרנת הסרט.

הכותבת היא סמנכ"ל פיתוח עסקי באי.בי.אי בית השקעות ועל כן עשוי להיות לה או לאי.בי.אי עניין אישי באמור במאמר זה. אין באמור כדי להחליף ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.