אורי ליכט הוא מנהל מחלקת מחקר באי.בי.אי. בית השקעות

ב-28 בינואר 1986 כ- 73 שניות בלבד לאחר שהמריאה מעבורת החלל צ'לנג'ר ממתקן השיגור בקייפ קנאוורל ובגובה 16 קילומטר, התפוצצה במפתיע מעבורת החלל. בשידור ישיר ולעיני מיליוני צופים ברחבי העולם העבירו מצלמות הטלוויזיה את תמונות כדור האש העצום ואת תמונות המעבורת, צוללת, יחד עם תוכנית החלל אמריקאית כולה, מפורקת אל תוך האוקיינוס האטלנטי.

באותה עת לא עצר שוק המניות להתאבל לא על מותה של תוכנית החלל האמריקנית לא על שבעה האסטרונאוטים שנהרגו ובטח לא על האסטרונאוטית היהודייה הראשונה, ג'ודית רזניק שהייתה על אותה הטיסה.

תוך דקות החל ציבור המשקיעים להיפטר ממניות ארבע החברות העיקריות שנטלו חלק בבניית החללית: "רוקוול אינטרנשיונל", שבנתה את המעבורת ואת המנועים העיקריים, "לוקהיד", שניהלה את הבקרה הקרקעית, "מרטין מרייטה", שייצרה את מיכל הדלק החיצוני של המעבורת, וחברת "מורטון תיאוקול", שבנתה את מנועי ההאצה לדלק המוצק.

כ-25 דקות בלבד לאחר ההתפוצצות צנחו מניותיהן של שלוש החברות הראשונות בשיעורים חדים 3-6% בממוצע. אך הסיפור הגדול קרה דווקא בחברה הרביעית, חברת "מורטון מרייטה", אשר בשל ריבוי מוכרים, הופסק המסחר במנייתה כמעט מייד ובסופו של יום ירדה ביותר מ-12%.

בעוד שלוועדת החקירה נדרשו כשישה חודשים לפרסם את מסקנותיה למחדל אשר כללו אלפי עמודים, בדיקות מעבדה והערכות מומחים, נזקק שוק המניות לדקות אחדות בלבד בכדי לבדוק, לשפוט, להצביע ולהכריע מי האשם העיקרי בהתפוצצות המעבורת, ולגזור את דינו.

ריח של ירידות שערים

המעבורת היא דוגמה מצוינת לתופעה המכונה "חוכמת ההמונים" אשר מתארת את יכולת השוק, במקרים רבים, לחזות מגמות זמן רב מראש. המשבר הכלכלי האחרון, כמו גם משברים קודמים, סיפקו הזדמנויות לבדוק את יכולת החיזוי המופלאה של השוק כולו.

באוקטובר 2007 הגיע שוק המניות לשיא ומדד S&P 500 הגיע לרמתו הגבוהה בכל הזמנים -1561 נקודות מאז החל השוק לצנוח. כלומר באוקטובר 2007 בשיא הגאות וחודשים לפני שאפשר היה למצוא אינדיקטורים מאקרו כלכליים מוצקים שיצביעו על אחד מהמשברים הכלכליים הקשים של כל הזמנים, שוק ההון "צפה" שאנחנו על סף תהום והחל להיפטר ממניותיו.

תופעה דומה ראינו גם במניות חברות הדשנים, מאז שהגיעו לשיאם ביוני 2008 החלו מניות חברות הדשנים לצנוח. גם הפעם צניחת מחירי הדשנים נראתה על פניה תמוהה, החוזים היו הגבוהים שנחתמו מעולם, המלאי היו נמוך בכל החברות וההערכות היו שצריכת המזון בעולם תוסיף לצמוח בעידודו של הקטר הסיני.

זה לא פחות ממדהים לדעתי, שכמעט שנה לפני, ובניגוד להערכות המומחים, הצליח שוק המניות לחזות את חוזי האשלג שהיו עתידים להיחתם רק שנה מאוחר יותר, ולהצביע על כך שהם יחתמו בירידת מחירים דרמטית.

שואת הנמלים בג'ונגל

אך כמו כל דבר בכלכלה, כנגד תופעת "חוכמת ההמונים" המדהימה, יש תופעה מדאיגה לא פחות הלא היא "אפקט העדר".

בראשית המאה ה-20, ביערות גיאנה, נתקל חוקר בריטי בתופעת טבע נדירה: מיליוני נמלים סבבו במעגל עצום בהיקף של יותר מ 400 מטר. הנמלים צעדו במשך ימים וביצעו עשרות הקפות עד שרובן הגדול נפח את נשמתו. הנמלים האומללות מתו משום שצייתו לכלל אשר טבוע בקרבן ולפיו ברגע שהן מאבדות את והקן - עליהן לעקוב אחר הנמלה שלפניהן. כלל זה הפך לאסון בסדר גודל נמלי, מכיוון שהיקפו הגדול של המעגל שצעדו בו, לא אפשר לנמלים לזהות כי הן אמנם צועדות במעגל ולא יגיעו לשום קן לעולם.

גם בכלכלה אפקט העדר מהווה את אחד הסיכונים העיקריים העומדים בפני המשקיע, ואפקט זה אכן הוביל בשנת 2000 להתנפחות בועת ההיי טק ובמשבר האחרון להפסדים אדירים למשקיעים ספקולנטים בנפט ולחובבי הנדל"ן במזרח אירופה שקפצו על עגלת הגאות מאוחר, כנראה מאוחר מדי.

השילוב המנצח

ההזדמנות האמיתית מצויה בשילוב המרתק בין "חוכמת ההמונים" ל"אפקט העדר". ההיסטוריה מלמדת כי פעמים רבות אכן ידע שוק המניות להצביע נכונה על הכיוונים והמגמות אך עוצמת הפגיעה (בשל אפקט העדר) במרבית המקרים הייתה מוגזמת. כך היה להערכתנו כשמניות הבנקים נסחרו בפחות מחצי מהונם העצמי וכך היה גם כשמחיר הנפט צנח בחדות לרמות של 34 דולר. ייתכן שזהו גם המצב בענף הדשנים. מבט על מניות חברות הדשנים מלמד כי השוק אכן חזה את ירידת מחירי אשלג אך מחירי המניות גוזרים מחירי אשלג של כ 350-400 דולר לטון בעוד מחירי הרצפה של החוזים שנחתמים כעת עומדים על כ- 460 דולר לטון.

וכמו תמיד בסופו של דבר רק הזמן ילמד האם הפעם, בענף הדשנים - השילוב המרתק הזה בין "חוכמת ההמונים" ו"אפקט העדר" - יוצר הזדמנות השקעה אטרקטיבית והאם מדובר בניצחון ההמונים או בשעטה של העדר.

הרעיונות והדוגמאות נלקחו מתוך סיפרו המרתק של ג'יימס סורביצקי "חוכמת ההמונים".