אריאן אל הרירי כתב ספר (אחד לפחות) על זיהוי הסיגנל הנכון מתוך הרעש הכללי שהוא רקע. תחשבו על כמות רעש הרקע בשוק ההון, וכמה קשה להדיוט ואף לכלכלן מנוסה לחלץ את הסיגנל הנכון.

לא פלא שאיש לא הצליח לחזות את המשבר האחרון שחווינו. אז, כמו היום, היה צריך לבודד מתוך הרבה אינדיקטורים כלכליים את האינדיקטור המשמעותי - האינדיקטור שיצביע נכון על קו המגמה. חשבו אחר כמה אינדיקטורים אתם עוקבים, מקבלים SMS או טוויט על כל שינוי שחל בהם: הצמיחה בסין, בהודו, שינויים באבטלה בארה"ב, באירופה, מחיר הנפט והסחורות, שוק הנדל"ן הגלובלי ושוק הנדל"ן האמריקאי, הבורסה בטוקיו והבורסה בברזיל, הריבית, האינפלציה, הגרעון.

V, U, L או W

לכך יש להוסיף התבוננות ובחינה של שינויים דמוגרפיים במדינות מתפתחות, שינויים התנהגותיים בשווקים מפותחים, שינויים פוליטיים ושינויים אקלימיים, חששות ביטחוניים וכו'. האינדיקטורים הללו בעלי ערך רב לסוחרי יום אבל האם הם יכולים לסייע בניסיון להבין מה רעש רקע ומה סיגנל אמיתי, האם הם יכולים לסייע לנו להעריך על פי צו האופנה האחרונה באיזו אות לבחור כV, U, L או W כמו רוביני?

עד כמה שידוע לי איש לא חילץ מתוך האינדיקטורים הנמצאים במעקב את ההשפעה המשותפת המורכבת ביותר שהובילה למשבר האחרון - הירידה בביקושים לנדל"ן בארה"ב, הפסקת עליות מחירי הנדל"ן לדיור, משבר בשוק הסאבפריים ובעיקר את השלכותיו על המגזר הפיננסי.

בהתבוננות לאחור נראה שאלמלא השילוב המורכב של חשיפתו המוגזמת של מגזר הפיננסים למוצרים מובנים, כשל בדירוג, מינוף יתר, חוסר שקיפות ומנגנוני מסחר המאפשרים מכירה מאסיבית בחסר, אולי לא היה מגזר זה קורס וגורר אחריו את כלכלת העולם.

מה ייתן את הטון: העליות החדות במדדי המניות, ירידת פרמיית הסיכון באג"ח, חזרה לרווחיות ודיווח ראשוני על חזרה לפסי צמיחה של חברות בארה"ב, בישראל ובשאר העולם, הריבית הנמוכה (כן, גם 0.75 זו ריבית נמוכה), ניצנים לשינוי מגמה בשוק הנדל"ן האמריקאי?

האם תכריע הירידה בקצב הגידול באבטלה או הגירעונות הממשלתיים האדירים שנוצרו, שינוי בהרגלי הצריכה והחיסכון של האזרח האמריקאי או העלייה במחיר הנפט, הפיטורים בהי טק הישראלי והיעדר מנוע צמיחה משמעותי שיתפוס את מקומו, או התחזית להנעת התהליך המדיני בספטמבר?

שילוב אינדיקטורים

אי אפשר להעמיס את האינדיקטורים החיוביים על צד אחד של המאזניים ואת השליליים על צידם השני ולנסות להעריך איזה מהם כבד יותר. זו אינה שיטת חיזוי יעילה בשוק ההון. העולם, כהגדרת תומס פרידמן, שטוח מדי מכדי לנסות לחזות את כיוון הזרמים.
מצבו של המשקיע נשאר מורכב ומסובך לא רק בגלל שאינו יודע באיזו אות לבחור אלא גם בגלל שעדיין קשה מאוד להגדיר היכן יותר מסוכן.

כפי שכתבתי כאן בעבר, המעורבות הממשלתית הגבוהה, הגרעונות הטופחים במדינות רבות, הריבית האפסית וסכנת האינפלציה - השפיעו על התפתחות המשבר. האם אג"ח ממשלתי בכלל ושל ארה"ב בפרט הן עדיין נכס חסר סיכון?

אחד העיתונים הכלכליים דיווח באחרונה שקרן הגידור של הארוורד הגדילה משמעותית את יתרות המזומן בקרן אחרי שב-2008 הרוויחה כסף רב על השקעה באג"ח ארה"ב. מי שרוצה לחקות אותה, צריך לקחת בחשבון שהסיכון הגלום בדולר מוגבל והסיכוי לאינפלציה בארה"ב עדיין נמוך.

להתמקד במיקרו

כאנליסטית, המסקנה שלי היא שבימים אלו עדיף להתמקד במיקרו ולא לנסות לפענח את המקרו. עדיף להתמקד בסיגנלים הברורים ולהשלים עם חוסר היכולת לפענח את רעשי הרקע ולחזות את כיוון הזרם המרכזי.

בטווח הקצר אנליסטים מצביעים על כמה מגמות חיוביות מאוד: למרות העלאת הריבית והאינפלציה בהנפקת מכשירים פיננסיים בריבית משתנה, שוק המניות עדיין נראה אטרקטיבי יחסית.

הסקטור הפיננסי בישראל נראה מעניין בגלל השילוב של תחזית להמשך העלאה הדרגתי בריבית, ירידה בחובות המסופקים, עלייה בפעילות בשוק ההון והמשך שיפור המגמה בסקטור העסקי.
להערכת שי ליפמן, אנליסט הנדל"ן של IBI יש עדיין הזדמנויות קנייה בין מניות הנדל"ן בעיקר בחברות שעיקר פעילותן בשוק המקומי.

אורי ליכט, אנליסט הטכנולוגיה שלנו, אופטימי מאוד לגבי מטריקס, בשל ההכרח של חברות להוציא לפועל פרויקטי תוכנה שהוקפאו בתקופת המיתון, וכי אלו הן ההשקעות הראשונות הצפויות כשהפעילות מתאוששת.

פרוטרום, שופרסל, כי"ל אף הן מניות שהאנליסטים באיי.בי.איי חיוביים לגביהן בשל המגמות המקומיות והגלובליות.

האות האחרת

נקודה מעניינת למחשבה היא שבעצם גם הכלכלנים הפסימיים ביותר מסתכלים על מגוון אותיות מוגבל ביותר V, U, L או W. האם זה בגלל שאין ב א'-ב' האנגלי אות מפותלת כמו ל' המציגה ירידה המשכית או בגלל שלטווח הארוך כולם מסכימים שהכיוון חד הוא.

הכותבת הינה סמנכ"ל פיתוח עסקי באי.בי.אי בית השקעות ועל כן עשוי להיות לה או לאי.בי.אי עניין אישי באמור במאמר זה. אין באמור כדי להחליף ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם