אחרי מלחמת ששת הימים, ובעקבות תוצאותיה, הטיל נשיא צרפת, שארל דה גול, אמברגו כללי על ייצוא נשק לישראל, לאור זאת נאסרה הפלגתן של חמש ספינות טילים חדשות שנבנו עבור ישראל בצרפת לפי תכנון גרמני.

ישראל כמובן התקשתה להשלים עם החלטה גורלית זו, ספינות אלו אמורות היו להיות חוד החנית של חיל ים משודרג שכה הכרחי בכדי להתמודד עם איומי האזור.

בלילה שבין 24 ל-25 בדצמבר 1969, בעיצומו של ערב חג המולד מולטו חמשת הספינות מנמל שרבורג בצרפת והפליגו לישראל. ערב המילוט היה שיאו של מסע הטעיה ארוך ומבריק שבו הקימה ישראל בפנמה חברת קש נורווגית לחיפושי נפט, לחברה זו מכרה לכאורה ישראל את הספינות. מכירה זו קיבלה את ברכת ממשלת צרפת.

שבועות מספר לפני המבצע החלו אנשי הצוות הישראלי שהיו על הספינות להרגיל את תושבי האזור לרעש מנועי הספינות אותם הפעילו בהדרגה. לכן הרעש העצום של מנועי חמשת האוניות בערב חג המולד לא עורר את חשדם של המקומיים. את בעיית התדלוק הימי פתר חיל הים בעזרתה של חברת צים אשר סיפקה ספינות תדלוק אשר תדלקו את השלל היקר במהלך הדרך הארוכה.

בדיוק שבוע לאחר מכן הושלם המבצע המבריק כאשר חמשת ספינות שרבורג הגיעו לנמל הקישון בחיפה. כך שאם לפני 40 שנה ידענו להתמודד עם צרפת, עם כל הכבוד לנוורוגיה, לא מדובר באסון גדול.

מה ללמוד מהנוורוגים

קרן ההשקעות הנורווגית ניהלה בסוף 2008 כ-390 מיליארד דולר בעיקר מרווחי נפט וכספי ביטוח לאומי של המדינה. בשנת 2004 הוחלט כי ועדה אתית תבחן באופן סדיר את פעילותה ותוכל להטיל וטו על השקעותיה. ועדה זו פסלה עד כה 33 חברות, בין השאר בשל כך שהן גורמות לזיהום אוויר, מנצלות עובדים, ייצור כלי נשק לא חוקיים, ניצול לא הוגן של משאבי כדור הארץ ועוד.

בהחלט ניתן לערער על החלטת הקרן ועל הקירטריונים שהובילו לפסילת ההשקעה באלביט מערכות . אך לא ניתן לדעתנו לערער על הצורך להקים ועדות בחינה אתיות שיבדקו את נכונות ההשקעה ולא רק בהיבט הכספי.

אם החברות בארץ יהיו מודעות לכך שרמת הזיהום במפעליהם משפיעה על מידת הפופולריות שלהן וששוק ההון "קונס" אותן בשל כך, ואם חברה תדע כי על ניצול עובדים שוק ההון אינו עובר בשתיקה, יוכל להיווצר שינוי חברתי-כלכלי אשר יצעיד את כולנו לעתיד טוב יותר.

באירופה ובארה"ב סללו את הדרך מעלה

באירופה ובארה"ב קמו בשנים האחרונות גופי מחקר כגון Eiris ו HEOS המנסים לספק למשקיעים מידע שיסייע להם לעבד נתונים מסוג זה. מתודת העבודה שלהם תקבל במה בכנס שיתקיים השבוע בבורסה:

Eiris מסקרת ומפרסמת אנליזה הבוחנת את המדיניות והפעילות החברתית, סביבתית והאתית של כ- 2,800 חברות ופתחה לאחרונה את חברת Green Eye שהיא נציגותה בארץ, ואשר החלה לסקר בעבורה חברות ישראליות מובילות.

Hermes Equity Ownership Services) HEOS) הנותנת שירות של תמיכה בהשקעות אחריות חברתית לכ- 50 מיליארד ליש"ט המנוהלים במסגרת קרנות פנסיה וקרנות אחרות. השירות של חברה זו אגב, כולל השתתפות באסיפות בעלי מניות והשפעה מבפנים על האחריות החברתית של החברות בהן המוסדי מושקע.

לפני מספר שנים הושק בישראל מדד מעלה אשר מדרג חברות לפי פעילויות הארגון בתחום הממשל התאגידי, סיכונים סביבתיים, קשר עם הקהילה ועוד. עדיין לא הוכח רשמית כי ביצועי המדד טובים מהממוצע אך בהחלט ניתן לציין כי ביצועי המדד לא נופלים מהממוצע לפיכך כשמוסיפים לתשואה את הערך המוסף שבהשקעה בחברות בעלות אחריות חברתית מקבלים תשואה עודפת.

והאמת, גם כך היא קצת יקרה

אלביט מצליחה בשנים האחרונות לשמור על עליונות טכנולוגית בולטת בתחומים בהם היא פועלת ובמיוחד בתחום המטוסים לא טייס, ומערכות השליטה ובקרה.

לאלביט יש צבר הזמנות בסך יותר מ-5 מיליארד דולר אשר משרת כמעט שנתיים של מכירות ומגמת הצמיחה בצבר ההזמנות נמשכת, הודות לקריאה נכונה של השוק והתמקדות בתחומים הצומחים ביותר בתעשייה. מול זאת מחיר מניית אלביט משקף את מצבה התפעולי המצויין, החברה נסחרת במכפילים גבוהים (מעל מתחרותיה השונות בתעשייה) והשוק נותן קרדיט להנהלה שתמשיך להצעיד את החברה לגידול בהכנסות וברווח.

ומילה לסיום

החלטת ממשלת נוורוגיה להפסיק את ההשקעה באלביט היא פוליטית לחלוטין ומונעת כמהלך הקשור למערכת הבחירות שיתקיימו המדינה בעוד מספר שבועות.

אני מסכים לחלוטין עם החלטת מדינת ישראל לא להגיב בחריפות נגד נוורוגיה על מנת לא לספק לקואליציה חומר נוסף לתעמולה. אך אסור לנו לשכוח יש גם לקחים חיובים שניתן להפיק מהנורווגים.