אלה אלקלעי ואורי ליכטאפריקה החזירה אותנו לקרקע

כאנשים שחיים במדינה עם תודעת הביטחון הגבוהה בעולם, האופנה החדשה אמורה להיות אינטואיטיבית עבורנו - ניהול סיכונים זה הבאזז החדש.

המכשירים הפיננסים שאפשרו את משבר הסאב פריים נולדו מתוך תפיסת פיזור סיכונים, אבל למרות שהגברת לא נולדה אתמול היא בכל זאת חדשה בעיר. היא באה לבקר בעיקר כי הרגולטור הזמין אותה.

הביקור חשוב בייחוד על רקע הריביות הנמוכות. חל שינוי מדהים בגובה ריביות הגיוס בעולם מתחילת העשור ועד היום. מסתבר שלחברות המדורגות A ומעלה זול יותר לגייס כיום מאשר בכל חמש השנים האחרונות: זול לגייס כיום מאשר ערב המשבר, מועד בו פרמיית הסיכון נשחקה כליל. חברות המדורגות BBB מגיסות כעת במחיר דומה למחיר הגיוס הממוצע בעשור.

להשליך את האינטואיציה לפח

פרמיית הסיכון בחו"ל עדיין לא נשחקה לחלוטין אבל היא ירדה חזרה בדרמטיות כמעט את כל הדרך למטה ובארץ, ערב אירוע אפריקה ישראל ניתן היה לטעון שהיא כבר נעלמה לחלוטין מתודעת המשקיעים. האם זה אומר ששכחנו את לקחי המשבר ושאין מנוס מהמשוואה - כסף זול מחייב עלייה בסיכון של תיק ההשקעות?

התשובה היא כנראה שאם ניטיב להגדיר את הסיכונים, אולי נצליח להימנע מהם ולייצר תיקים סולידיים אבל על כך נאמר "יותר קל להגיד מאשר לעשות".

השלב הראשון בניהול הסיכונים הוא לזרוק את האינטואיציה לפח. כששאלו את חברות הדירוג, איך טעיתם כל כך בדירוג הסיכונים הגלומים באג"ח ובמכשירים הפיננסים המורכבים חלק מהתשובה הייתה נעוצה בדינמיקה של המודלים.

במודל, מקובל להניח תסריט מרכזי הנשען בדרך כלל על קו המגמה שאפיין את הסקטור בשנים האחרונות ואז לבחון "מה יקרה אם" - מה יקרה אם שוק מחירי הדיור האמריקאי ירד ב- 10%, ב 15% ומה יקרה אם הוא יעלה.

בהינתן קו המגמה שאפיין את השווקים בשנים שקדמו למשבר, המודלים לא לקחו בחשבון אפשרות לתנודות החריפות שאפיינו את שוק הנדל"ן האמריקאי ושווקים אחרים כמו הנפט או הסחורות (הרבה יותר מ- 15% בשווקים מסוימים) ולכן הגדרת הסיכון הייתה לקויה ואפילו לקויה מאוד.

אחד הלקחים הברורים לפיכך הוא שבניהול סיכונים צריך לתת הסתברות גבוהה למצבי קיצון. חשבו מתי נותנים משקל גבוה להתראות הביטחוניות? מתי מרגישים נח לנסוע למשל לסיני, אחרי תקופה ממושכת של שקט או מיד לאחר פיגוע.

ההיגיון אומר שאחרי פיגוע כשרמת הביטחון המקומי כנראה בשיאה יהיה הכי בטוח לנסוע ויחד עם זאת האינטואיציה שלנו פועלת הפוך - אחרי תקופת שקט ממושך כשלמפגעים היה זמן להתארגן, דווקא אז ברור לנו שההתראות הן לא סבירות ורמת הביטחון שלנו בשיאה. הכלל הראשוןבניהול סיכונים הוא, אם כן, לא לסמוך על האינטואיציה.

הכלל השני הוא ליצור פיזור. במפולת האחרונה שחווינו לא הכל ירד. מי שהשקיע באגרות החוב של ממשלת ארה"ב הרוויח כסף כשמרבית המכשירים הפיננסים האחרים הציגו הפסד. מי שהשקיע באגרות הארוכות אפילו הרוויח הרבה כסף תשואה שהתקרבה ל 40% למי שהחזיק את האגרות במהלך כל שנת 2008.

מחזירים את הביצים לסל אחד

חשבו על הפנסיה שלכם. התגובה של אנשים רבים בעקבות המשבר הייתה לעבור מהמסלול הכללי או המנייתי למסלול האג"ח ה"סולידי" ובכך לרכז את כל הביצים בסל אחד. אמנם לכולנו יש אמון מלא בממשלת ישראל אבל השקעה באגרות חוב של מדינה אחת בהחלט לא עונה להגדרה של פיזור. האם הייתם קונים אגרת חוב שחר בתשואה של 9%? בהינתן שהיום אתם קונים אגרות חוב מסוג שחר בתשואה של 4% (תלוי כמובן במח"מ) אז התשובה היא כנראה חיובית. ואיזו הסתברות הייתם נותנים לכך שהאגרות הללו יגיעו לתשואה של 12%? ב- 2002 היו מספר גופים פיננסים שהפסידו הרבה כסף על השקעה בטוחה באגרות חוב שחר בתשואה של 9%.

לא רק התסריט האפוקליפטי של אינתיפאדה שלישית יכול לגרור הפסד בהשקעה באגרות חוב ממשלתיות אלא גם פספוס בתחזיות הריבית והאינפלציה יכול לאפשר הפסד דרמטי ב"אפיקים הסולידיים" אליהם מרכז האוצר את כספי החוסכים המבוגרים שבינינו.

מרכיב חשוב בהגדרת הפיזור הינו הכלל של בחינת השפעות הדדיות או צולבות בתיק ההשקעות. כך לדוגמא, אם רוב התיק שלנו מושתת על אגרות חוב של ממשלת ישראל מה מידת חשיפתו לסביבת האינפלציה, הריבית והצמיחה במשק? האם יש בתיק השקעות שיאזנו תנודה חריפה ומפתיעה במשק? אילו הגנות יש לנו בתיק מפני שינויים אחרים בכלכלה?

האם הגיוני להשקיע למשל במניית אלביט מערכות, כהגנה מסוימת מפני התסריט של התדרדרות המצב הביטחוני, להשקיע במניית חברת תעופה כגידור מסוים מפני ירידה במחירי האנרגיה, להשקיע במניות כלכלית ירושלים כגידור מפני עלייה במחירי האנרגיה? אין ספק שהגדרת ההשפעות ההדדיות, קשרי הגומלין ומימדי החשיפה בתיק השקעות מורכבת ומסובכת אבל זה אולי לב ליבו של תהליך ניהול הסיכונים הגלומים בתיק ההשקעות.

כסיכום המסר הוא:

1) לא לסמוך על האינטואיציה

2) לייצר פיזור בין מכשירים פיננסים, בין ענפים, בין מדינות ובין מנהלים ולבחון השפעות הדדיות וחשיפות בין ההשקעות בתיק.

בשורה התחתונה מי שבאמת רוצה תיק סולידי חייב לתת את הדעת לפחות למרכיבים אלו בניהול סיכונים ולא להניח שהתיק שלו סולידי כי הוא מושקע במק"מ.

יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.

כיל
סימול :281014
ענף:כימיה, גומי ופלסטיק
שווי שוק:54899.74
מחיר שוק :4339.00
מכפיל :10.47
חוב למאזן :0.545
ביום שישי פורסם דוח WASDE של ה USDA. בשורה התחתונה הדוח אינו תומך בעלייה במחירי הסחורות זאת בשל עדכון התחזית כלפי מעלה וצפי ליבולים גבוהים מהממוצע לעונה. הדוח חלש בעיקר למחירי התירס, התחזית הקודמת הייתה ליבול של 159.5 בושל לאקר ואילו בתחזית זו מעריכים ב USDA יבול של 161.9 בושל ליחידת שטח. הדוח כולל גם תחזית לטווח מחירים, לגבי התירס תחזית המחיר מתעדכנת לטווח התחתון של התחזיות הקודמות ועומדת כעת על 3.05-3.65 דולר לבושל.

לגבי הסויה תחזית היבולים גם כן מתעדכנת מעט כלפי מעלה והתחזית לטווח המחירים יורדת מעט אולם נשארת רחבה מאוד, 8.1-10.1 דולר לבושל. במבט כולל יותר ניתן לציין כי למרות הגידול בהיצע (בעיקר של תירס) בארה"ב, בשאר העולם אין שינוי ובאזורים מסוימים אף ירידה. סה"כ מלאי הגרעינים בעולם עולה במעט אך התחזית לצריכת הגרעינים מתעדכנת גם היא כלפי מעלה ולכן יחס ה Stock-to-use המפורסם נותר כשהיה מהתחזית הקודמת, 20.6%, רמה נמוכה היסטורית למרות יבולי השיא.

מחירי החוזים על הסחורות לא הגיבו באופן ברור ואף רשמו עליות במסחר של יום שישי, אולם נתונים אלו והסיכון להמשך ירידות במחירי הסחורות והתירס בעיקר, עלולים להפעיל לחץ בתקופה הקרובה על מחירי מניות הדשנים.

מנגד, כי"ל נהנית מנקודה שאינה נוגעת לדשנים במגזר המוצרים התעשייתיים. מתחרתה של כיל בתחום הברום, ALB, ערכה כנס עדכון למשקיעים בו דיווחה על התאוששות בביקוש למעכבי בעירה מבוססי ברום מתעשיית האלקטרוניקה. בתקופה האחרונה עלו המכירות של התחום בכ- 70% לעומת התקופה המקבילה. תחום התמיסות לקידוחי הנפט עדיין חלש אך בסך הכל ניכרת התאוששות משמעותית.

רמי לוי
סימול :1104249
ענף:מסחר
שווי שוק:913.21
מחיר שוק :7389.00
מכפיל :15.46
חוב למאזן :0.753
לרגל עונת החגים, יצאה רשת רמי לוי שיווק השקמה בשלל גימיקים שיווקיים חדשים. כמיטב המסורת, מציעה הרשת פריט לחג בשקל אחד בלבד. הפעם- 2 ק"ג קרפיון טרי בשקל. בנוסף, מציעה הרשת תנאי תשלום מקוריים ברוח המשבר הכלכלי- "קנה היום ושלם בעוד שנה".

החדשה המעניינת היא הקמתה של תת רשת - "רמי לוי השקמה מהדרין" החנות החדשה בתת הרשת תיפתח בעוד כארבעה חודשים בשכונת גבעת שאול בירושלים. יש היגיון בפתיחת תת רשת חרדית, שכן זה אחד ממנועי הצמיחה היחידים של הרשתות בישראל (רוב החרדים עדיין קונים במכולות ולא ברשתות שיווק וזו הסיבה שכל הרשתות להוטות להיכנס למגזר).

מגזר נוסף, המהווה מנוע צמיחה עבור רשתות השיווק בישראל, הוא המגזר הערבי . סניף ראשון של הרשת שיציע שירותיו למגזר הערבי הוא הסניף בעטרות שצפוי להיפתח באפריל 2011.

סקירות קודמות:

עשרה דברים שצריך לדעת בקריאת "תיק ישראלי"

1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI
2. הניוזלטר מציג בתמציתיות את עיקרי המסקנות של האנליסטים הבכירים בצוות המחקר של IBI
3. הניוזלטר אינו מתמקד בקניות בלבד אלא מציג רעיונות תקופתיים לקנייה ולמכירה
4. עקב אופיו ותדירות פרסומו נוטה הניוזלטר להסתכל גם על אירועים קצרי טווח
5. הניוזלטר נותן דגשים בלבד לגבי מניות שונות ורצוי לקבל מידע נוסף לפני פעולה נרחבת במניות הנסקרות
6. לפרקים יוזכרו במסגרת הסקירה מניות זרות להן נגיעה ישירה או עקיפה בענפים ובחברות ישראליות
7. בסקירה הראשונה מידי חודש יסקרו 7 מניות אחריהן נעקוב במהלך החודש ויינתנו נקודות העניין העיקריות במניות אלו
8. למרות שמדובר בסקירה של מספר מניות אין מדובר בתיק. בחירת המניות אינה נעשית מתוך שיקולים של פיזור וכמובן ללא התאמה והתייחסות לצרכי קורא ספציפי.
9. שימוש בשרות מסוג זה דורש תקופת הסתגלות. נהוג לבחון שירות מסוג זה לאורך זמן במהלכו גם נוצרת הכרות עם הכותבים, סגנונם ודרך חשיבתם. אחרי כחצי שנה ניתן להעריך את התאמת השרות לצרכי המשתמש.
10. ישנן אסטרטגיות השקעה רבות ושונות על המשקיע המשתמש בניוזלטר לבניית אסטרטגיית ההשקעה, לקחת בחשבון כי הוא חשוף למידע בעל אופי נקודתי המתעדכן בתדירות שבועית בלבד וכי ייתכנו אירועים בין העדכונים שישפיעו על מגמות המסחר במניות הנידונות.

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה ניסיון של קרוב ל- 15 שנים באנליזה בשוק ההון הישראלי ושנים רבות של מעקב אחר שוק חברות הפרמה העולמי. לאלה תואר ראשון ושני בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

יובל זעירא, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות IBI.

תנאי שימוש
1. מובהר ומוסכם בזה כי אין במסרי אלה אלקלעי (להלן: "המסרים") משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך ישראלים או זרים. מובהר כי אין להסתמך על המסרים לשם קבלת החלטת השקעה או מכירה. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע במסרים הינה על אחריות מבקש המסרים בלבד.
2. עוד מובהר וידוע למבקש המסרים כי הכותבים ו/או לקוחותיהם עשויים להחזיק בניירות הערך המוזכרים במסרים, כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל המסרים, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
3. ידוע למבקש המסרים כי גלובס ו/או מנהליו ו/או עובדיו והפועלים מכוחם ובכלל זה אלה אלקלעי (להלן: "גלובס") אינם אחראים לתוכן המסרים ו/או לנכונותם. כל שימוש במידע נשוא המסרים טעון בדיקה ואימות נוספים על ידי מבקש המסרים וייעשה על אחריותו בלבד ומבקש המסרים מתחייב כי לא יבצע כל עסקה בהסתמך על המידע וידאג לוודא את נכונות המידע באמצעים אחרים.
4. מבקש המסרים מצהיר שידוע לו כי הגישה למסרים ניתנת לו באופן אישי בלבד.
5. מבקש המסרים ער לכך, כי אין אפשרות למנוע שגיאות, ליקויים וטעויות בתוכן המסרים או בדרך העברתם. עוד ידוע כי מעת לעת תיתכן הפסקה במסרים בשל חופשות/ מחלות/ כוח עליון/ שיקולי עריכה של גלובס, ומבקש המסרים מצהיר כי לא יהיו לו כל טענות בגין הפסקות מסרים כאמור.
6. בשים לב לאמור לעיל, מבקש המסרים פוטר בזה את גלובס מכל אחריות לכל ליקוי או שגיאה במידע, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, בדרך העברתו או בתוכנו של המידע נשוא המסרים, ולכל אובדן הפסד או נזק ישיר, עקיף, תוצאתי או אחר שיגרם, במישרין או בעקיפין, תוך כדי או כתוצאה מתוכן המסרים או מדרך העברתם, וזאת מכוח כל דין לרבות דיני הנזיקין ועוולת הרשלנות, ודיני החוזים
7. על השימוש במסרים וכל הנובע מהם, יחולו אך ורק דיני מדינת ישראל. מקום השיפוט הבלעדי בגין כל ענין הנובע מהשימוש במסרים, הוא אך ורק בבתי המשפט המוסמכים בתל אביב.
8. מבקש המסרים מאשר ומצהיר בזה כי המסרים נשלחים אליו ע"י גלובס, רק בכפוף לאמור להבהרות וכתב הויתור דלעיל.

יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.