אלה אלקלעי ואורי ליכטיועץ פיננסי שלי

השלב הכי בסיסי בליבון הצרכים הפיננסים עבור רוב האנשים (כולל עבורי ועבור פעילים אחרים בתעשייה הפיננסית) דורש מתווך, כלומר יועץ פיננסי. מעט מאוד אנשים יכולים לעשות את זה לבד. בשלב הכי בסיסי כדאי לעשות ברור רציני ומעמיק של מכלול הצרכים ומכלול הנכסים בטווח הקצר, הארוך והבינוני. אין צורך לחזור על התהליך הזה כל שני וחמישי אבל כן בכל פעם שמשהו משמעותי בחיינו משתנה כדאי לחשוב איך הוא משפיע על המשוואה הבסיסית שמבטיחה לנו פנסיה מחד ואופטימיזציה של איכות החיים בדרך אל הפנסיה מאידך.

איך בוחרים יועץ – כנראה כמו שבוחרים פסיכולוג: המלצות, בדיקה של ההכשרה המקצועית והניסיון וכמובן כימיה אישית. אם היועץ לא יבין אותך יהיה לו מאוד קשה לתת לך ייעוץ טוב גם אם הוא איש מקצוע מוכשר. כמה הוא עולה? זו לא שאלה שולית, אבל יש הרבה מודלים וטוב שכך. טוב שיש יועצים מאוד מוכשרים ומאוד יקרים היכולים לתת שירות לבעלי נכסים רבים וטוב שהרגולציה הגדירה את היועצים בבנקים כיועצים אובייקטיביים המוכשרים לתת את השירות לכל מי שיש לו חשבון בבנק. טוב גם שיש את כל הגוונים באמצע על מנת שתוכל לבחור האם אתה רוצה לשלם על הייעוץ בנפרד או שמחיר הייעוץ יהיה מגולם במחיר המוצר דהינו ייגזר משווי העסקה.

בחירת מוצר פיננסי

שוק קרנות הנאמנות הוא שוק משוכלל. 1,200 קרנות נאמנות נסחרות בבורסה בשלל קטגוריות והתמחויות, ואף (שעד כמה שידוע לי) בלתי אפשרי לבחור את הקרן שתניב את התשואה הגבוהה ביותר בקטגוריה בשלושת החודשים הקרובים, עדיין די פשוט לבחור את אחת הקרנות הטובות בכל קטגוריה. האמת, שאם הגדרתם נכון את האפיק שבו אתם רוצים להשקיע מה שבאמת קשה זה לעשות טעויות גסות מידי בבחירת קרנות.

זה לא המצב בשוק קופות הגמל. הבעיה העיקרית שלנו כצרכנים בשוק קופות הגמל היא שאין לנו אפשרות לבצע אפילו את ההשוואה הבסיסית ביותר של תשואה היסטורית כנגד דמי ניהול.

דווקא בקופות גמל , מכשיר החיסכון ארוך הטווח, שבו ההיסטוריה חשובה יותר לקבלת החלטות, אין היסטוריה אמינה כיוון שמרבית קופות הגמל הקיימות כיום בשוק עברו ידיים, החליפו צוות ניהול, אסטרטגיית ניהול ואת דמי ניהול ולכן אין אפשרות להקיש מהעבר לגבי העתיד.

לא רק שאין מידע אמין על התשואה ואסטרטגיית ניהול הכסף שניתן להקיש מהן תחזית כלשהי לעתיד אלא אפילו דמי הניהול אינם וודאים ותלויים לחלוטין בכושר המיקוח שלכם כלקוח. כאן אני בהחלט מסכימה עם הטענה שבניגוד לשוק קרנות הנאמנות שבו כול אדם הרוכש יחידת השתתפות משלם את אותם דמי הניהול, בשוק הגמל ככול שהקופה גדולה יותר, שיעור דמי ניהול נמוך יותר על אותו המוצר בדיוק.

והרגולציה? במקום לקחת את המוצר שכמעט לכל ישראלי יש ולשדרג אותו לפי מודל קרנות הנאמנות כך שהנגישות שלו לציבור תעלה, התחרות תגבר ודמי הניהול ירדו, הרגולציה בונה תילי תילים של מחסומים וחוקים המגבילים וחוסמים את התחרות והופכים את תהליך קבלת ההחלטות, שהוא מורכב בכל מקרה, לכמעט בלתי אפשרי.

הערך המוסף היחיד שאני יכולה לראות במצב הנוכחי הוא הבמה שניתנת לפוליטיקאים זריזים לבוא "להגן" על הציבור באמצעות הצעות להגבלת דמי הניהול. כמובן שיש גם up side לחברות הביטוח כי אם הרגולציה תמשיך בכיוון הנוכחי קופות הגמל ילכו וייעלמו מהעולם וישאירו את הבמה למספר קטן ומוגבל של מנהלי קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. בהחלט לא התסריט הרצוי למעמד הביניים הישראלי, בהחלט לא התסריט הרצוי למי ששוק תחרותי עם דמי ניהול הוגנים עומד לנגד עיניו

יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.

בריטיש ישראל
סימול :1104009
ענף:נדלן ובינוי
שווי שוק:1757.50
המלצה :קנייה
מחיר יעד :1300.00
מחיר שוק :1060.00
מכפיל :4.36
חוב למאזן :0.775
מדינת ישראל מכרה חבילה של 5% ממניות בנק דיסקונט בהליך תחרותי שנערך ביולי 27. UBS רכש את המניות במחיר של כ-6.8 שקלים - הנחה של כ-1.4% על מחיר השוק.

מחיר העסקה הכולל עמד על כ-552 מיליון שקל. לאחר השלמת העסקה, מימש UBS את אופציית ה"גרין שו" שניתנה לו, ורכש 3.33% נוספים ממניות הבנק באותו המחיר. לאחר העסקה, אחזקתה של המדינה במניות דיסקונט מסתכמת בכ-11.67% מהמניות. לפני כחצי שנה מכרה המדינה 5% ממניות הבנק. מאז מימוש המניות האחרון שביצעה המדינה ועד לזה שבוצע היום איבדה מניית דיסקונט למעלה מ-20% מערכה.

הסכם השותפות של המדינה עם משפחת ברונפמן, בעלת דיסקונט, על השליטה בבנק ישאר בעינו, למעט הסעיף שיאלץ את המדינה להקטין את מספר הנציגים מטעמה בדירקטוריון הבנק מ-5 ל-3. בעקבות המכירה ירד חלקה של המדינה בבנק ל-11.67% ממניות הבנק. כשאחזקות המדינה ירדו אל מתחת לעשרה אחוזים הסכם השותפות יגיע לסיומו.

בנק דיסקונט עבר מתחילת 2010 שינויים ניהוליים מרחיקי לכת. יו"ר דירקטוריון הקודם שלמה זוהר הודח מתפקידו והוחלף על ידי ד"ר יוסי בכר. המנכ"ל גיורא עופר הודיע כי לא ימשיך בתפקיד המנכ"ל והוא יפרוש מתפקידו עם סיום חוזהו בתחילת 2011 .בהודעה ששיגר בנק דיסקונט לרגל כינוס האסיפה הכללית ב 2 בספטמבר נמסר כי 3 חברי הדירקטוריון החליטו לפרוש משיקולים אישיים. בהודעת הבנק נכתב: "דירקטורים אלה יכהנו על פי הודעתם עד למועד האסיפה השנתית". הדירקטורים הם איש הנדל"ן בצלאל איגר, ד"ר אריה עובדיה ורו"ח יצחק פורר.

החלטה על החלפת הדירקטורים דווחה למפקח על הבנקים והוא נתן את ברכתו. בשלב זה לא ברור מי יחליף את שלושת הדירקטורים בתפקיד, אך נראה כי לדירקטוריון ימונו בעתיד דירקטורים חדשים המקורבים ליו"ר הדירקטוריון יוסי בכר, ולדירקטור יוסי צחנובר המקורב מאוד לאדגר ברונפמן מבעלי השליטה בבנק. שאר חברי הדירקטוריון האחרים יישארו בתפקידם.

לסיכום: משפחת ברונפמן החליטה לסיים את כהונתם של 3 מחברי הדירקטוריון שהיו מזוהים עם יו"ר הדירקטוריון הקודם, שלמה זוהר.

דלק קידוחים יהש
סימול :475020
ענף:חיפושי נפט וגז
שווי שוק:6601.79
המלצה :קנייה
מחיר יעד :12.9 ש"ח
מחיר שוק :1207.00
מכפיל :44.01
חוב למאזן :0.330
דלק קידוחים/ אבנר / ישראמקו / דלק אנרגיה - נקודות משיחת הועידה של Nobel Energy.

חלק משמעותי מאוד משיחת הועידה של NBL החלק של שאלות האנליסטים לאחר מכן הוקדש לפעילות החברה בישראל. בחברה פירטו תחילה על מכירות הגז ברבעון מפרויקט ים תטיס בהתייחסות לתוצאות הכספיות ובהמשך העלו כמה נקודות מעניינות בנוגע לפרויקטים תמר ולוויתן.

  • הנקודה המהותית ביותר בשיחת הועידה היא כי ב- NBL מתכוונים להתקדם בפיתוח תמר גם ללא מתקן הקליטה היבשתי, ולחבר את מאגר תמר לתשתית הקיימת בים תטיס. באופן זה יוכלו להגיע לשוק עם גז כבר לקראת סוף שנת 2012. בהמשך כאשר המדינה תחליט מה בכוונתה לעשות ישלימו את התשתית לנקודת חיבור נוספת למתקן קליטה אחר שיוקם.
  • נקודה זו מהותית ביותר לשווי השותפויות. הגעה לשוק עם גז כבר ב 2012 (אנחנו מעריכים במודל סוף 2013) כאשר ב NBL מעריכים כי חיבור לים תטיס לא ידרוש עדכון של עלויות תוכנית הפיתוח מעבר ל 2.8 מיליארד שכבר דיווחו, היא חדשות מצוינות לשותפות ובעיקר לישראמקו שכל שוויה נגזר מתמר.
  • בנוגע לסוגיית התמלוגים מציינים בחברה כי בהחלט מצפים כי תמר תוחרג מכל שינוי שיהיה בנושא התמלוגים או המיסוי.
  • בחברה מציינים את הגידול הצפוי בצריכת הגז בישראל, מנכ"ל החברה התייחס מספר פעמים למגמת הגידול בביקוש לגז מבנייה של תחנות כח מופעלות בגז (אשקלון), הסבה של טורבינות מפחם לגז (חדרה) וביקוש גובר ממפעלי תעשיה שמבינים את היתרונות שבשימוש בגז טבעי על פני דלקים תחליפים.
  • פרויקט לוויתן – אסדת הקידוח אמורה להגיע בתחילת אוקטובר ומייד להתחיל בקידוחי האקספלורציה בפרוספקט. תוצאות ראשוניות לגבי פרוספקט לוויתן יהיו כנראה כבר בתחילת השנה הבאה.
  • לגבי שאלות אנליסטים בנוגע לאפשרויות הייצוא של גז מלוויתן והאם מדינת ישראל תאפשר ייצוא של גז לאור הביקוש הגובר, התייחס מנכ"ל החברה בהרחבה ואמר כי תמר מסוגל לספק את צרכי השוק המקומי לכמה עשורים ולכן אין חשש כי המדינה תמנע מהשותפות לייצא את הגז לשווקים אחרים.
  • לסיכום, החדשות המהותיות משיחת הועידה הן החלטה להתקדם עם הפיתוח של תמר עם או בלי המדינה. הכוונה היא להתחבר לתשתית הקיימת שלהם בים תטיס ומשם למתקן הקבלה באשדוד. זה יאפשר להגיע עם גז לשוק בהתאם לתוכנית המקורית כבר ב 2012 וללא עלויות עודפות משמעותיות.
  • דיסקונט א
    סימול :691212
    ענף:בנקים
    שווי שוק:6767.29
    המלצה :קנייה
    מחיר יעד :830.00
    מחיר שוק :690.00
    מכפיל :7.31
    חוב למאזן :0.747
    מדינת ישראל מכרה חבילה של 5% ממניות בנק דיסקונט בהליך תחרותי שנערך ביולי 27. UBS רכש את המניות במחיר של כ-6.8 שקלים - הנחה של כ-1.4% על מחיר השוק. מחיר העסקה הכולל עמד על כ-552 מיליון שקל. לאחר השלמת העסקה, מימש UBS את אופציית ה"גרין שו" שניתנה לו, ורכש 3.33% נוספים ממניות הבנק באותו המחיר. לאחר העסקה, אחזקתה של המדינה במניות דיסקונט מסתכמת בכ-11.67% מהמניות. לפני כחצי שנה מכרה המדינה 5% ממניות הבנק. מאז מימוש המניות האחרון שביצעה המדינה ועד לזה שבוצע היום איבדה מניית דיסקונט למעלה מ-20% מערכה.

    הסכם השותפות של המדינה עם משפחת ברונפמן, בעלת דיסקונט, על השליטה בבנק ישאר בעינו, למעט הסעיף שיאלץ את המדינה להקטין את מספר הנציגים מטעמה בדירקטוריון הבנק מ-5 ל-3. בעקבות המכירה ירד חלקה של המדינה בבנק ל-11.67% ממניות הבנק. כשאחזקות המדינה ירדו אל מתחת לעשרה אחוזים הסכם השותפות יגיע לסיומו.

    בנק דיסקונט עבר מתחילת 2010 שינויים ניהוליים מרחיקי לכת. יו"ר דירקטוריון הקודם שלמה זוהר הודח מתפקידו והוחלף על ידי ד"ר יוסי בכר. המנכ"ל גיורא עופר הודיע כי לא ימשיך בתפקיד המנכ"ל והוא יפרוש מתפקידו עם סיום חוזהו בתחילת 2011 .בהודעה ששיגר בנק דיסקונט לרגל כינוס האסיפה הכללית ב 2 בספטמבר נמסר כי 3 חברי הדירקטוריון החליטו לפרוש משיקולים אישיים. בהודעת הבנק נכתב: "דירקטורים אלה יכהנו על פי הודעתם עד למועד האסיפה השנתית". הדירקטורים הם איש הנדל"ן בצלאל איגר, ד"ר אריה עובדיה ורו"ח יצחק פורר.

    החלטה על החלפת הדירקטורים דווחה למפקח על הבנקים והוא נתן את ברכתו. בשלב זה לא ברור מי יחליף את שלושת הדירקטורים בתפקיד, אך נראה כי לדירקטוריון ימונו בעתיד דירקטורים חדשים המקורבים ליו"ר הדירקטוריון יוסי בכר, ולדירקטור יוסי צחנובר המקורב מאוד לאדגר ברונפמן מבעלי השליטה בבנק. שאר חברי הדירקטוריון האחרים יישארו בתפקידם. לסיכום: משפחת ברונפמן החליטה לסיים את כהונתם של 3 מחברי הדירקטוריון שהיו מזוהים עם יו"ר הדירקטוריון הקודם, שלמה זוהר.

    אורמת
    סימול :260018
    ענף:חשמל ואלקטרוניקה
    שווי שוק:3580.04
    מחיר יעד :3500.00
    מחיר שוק :3015.00
    מכפיל :11.34
    חוב למאזן :0.471
    חברת הבת אורמת טכנולוגיות דיווחה על הסכם עקרונות עם חברה אמרקאית (John Hancock) שתפעל לגיוס הון מהמערכת הבנקאית בארה"ב למימון הקמתן של תחנות כוח בנוואדה. במסגרת חוק שהתקבל ב 2009 יעניק הממשל בארה"ב ערבויות להקמה של תחנות כוח לייצור חשמל באנרגיה ירוקה. ההלוואות הבנקאיות בסכום כולל של 350 מיליון דולר ישמשו להקמה של תחנות כח בנאוודה שבנייתן כבר החלה. העובדה כי אורמת מגייסת עם ערבויות הממשל מוריד את עלות המימון.

    אורמת טכנולוגיות תפרסם דוחות כספיים ביום חמישי הקרוב לאחר המסחר. הדוחות צפויים להיות חלשים בשל הקשיים התפעולים בפרויקט ברולי, תחזית מפורטת יותר בהמשך.

    כיל
    סימול :281014
    ענף:כימיה, גומי ופלסטיק
    שווי שוק:59115.37
    המלצה :ניטראלי
    מחיר שוק :4667.00
    מכפיל :18.60
    חוב למאזן :0.536
    POT רשמה עליות חדות יחסית בסוף השבוע על רקע הדוחות הכספיים שהכו את התחזיות. 4% ביום שישי ועוד 2% בשבת. דוחות החברה התפרסמו מעט לפני פתיחת המסחר, מניית החברה הגיבה חזק לאופטימיות ששידרה ההנהלה בשיחת הועידה.

    ביל דויל פתח את השיחה במה לדבריו הטריד וריכז את מרבית שאלות המשקיעים בשנה החולפת. מתי תגיע הנקודה בשוק האשלג בה האיזון בין ביקוש להיצע ייצר הזדמנויות לעלות מחירים? הוא גם ענה על השאלה לדבריו אנחנו מתקרבים מאוד לנקודה זו.

    בהמשך דובר על המגמות ארוכות הטווח שמניעות את הביקוש לדשנים במרכזם הגידול בביקוש למזון בעולם ואיתו הביקוש הגובר לגרעינים. דויל המשיך לסקירה על שוק הדשנים שמתאושש, ולבסוף שוק האשלג, שרשם שיפור ניכר לעומת 2009, כמשתקף בתוצאות החברה.

    נקודות עיקריות:

  • ההתאוששות החזקה בביקושים לאחר שנה חסרת תקדים ב 2009 הובילה למשלוחים ברמה של 25-27 מיליון טון במחצית הראשונה לעומת 29 בכל שנת 2009.
  • בצפון אמריקה לאחר מספר שנים צפויה עונת דישון ארוכה יחסית בסתיו מה שייצר חלון הזדמנויות לחברה. בדרום אמריקה נערכים לעונה המרכזית ופעילים מאוד, הודו עשויה להגיע לכמויות שיא השנה וגם סין צפויה לייצר ביקושים ברמה מסוימת במחצית השנייה.
  • על רקע תחזית זו לשווקים השונים מעריכים כי השוק יסתכם ב 50 מיליון טון משלוחים ב 2010 ו 55 ב 2011, כלומר חזרה לקו המגמה בממוצע הצריכה לאורך זמן. חשוב לזכור כי כל זאת ללא הצטיידות לצורך בניית מלאי וכאשר עדיין לא חזרה לדפוסי צריכה מלאים.
  • האפסייד הגדול מצד הביקוש צפוי לבוא מסין בשנים הקרובות, בחברה צופים כי בשנת 2011 היא תחזור לדפוסי הצריכה הנורמאליים על רקע הייבוא האדיר של גרעינים מול הרצון להיות עצמיים בייצור מזון.
  • צד ההיצע - ב POT מעריכים כי ה Capacity העולמי נע סביב 60 מיליון טון, כלומר ב 2011 או 2012 היצרניות יעבדו בקיבולת מאוד גבוהה של 90% בדומה לשנים שנראה היה שיש מחסור כמו 2008. לסיכום, הערכה של PCS כי 2011 תהיה שנה של חזרה לנורמאליות בכל השווקים כולל סין, בנוסף למילוי מחודש של שרשרת ההספקה תייצר מחסור בסחורה בשווקים שיכולה לייצר עליות מחירים. רק הצפייה לעליות מחירים והחשש ממחסור יכול לדחוף השחקנים להקדים רכישות ואת המחירים חזק למעלה, ראינו את כבר.

    מילה שלנו:
    האופטימיות של PCS והמנכ"ל שלה ביל דויל הוא דבר שבשגרה הם היו כך גם לכל אורך 2009. לשוק האשלג בהחלט יש מאפיינים ייחודים ושונים משווקים אחרים הרבה בגלל האסטרטגיה ארוכת הטווח שמייצרת החברה והיא התאמה של הביקוש להיצע.

    בשורה התחתונה מחיר האשלג הממוצע שהציגה החברה בדוחות היה 308 דולר לטון, לחזור לימים של 1000 דולר לטון ואפילו 500 או 600 ייקח הרבה זמן אם בכלל. בשנים הקרובות נראה יציבות בביקושים ועליות מחיר מתונות פה ושם. זה אומר שיש אפסייד במניות אבל מוגבל מאוד.

  • סקירות קודמות:

    עשרה דברים שצריך לדעת בקריאת "תיק ישראלי"

    1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI
    2. הניוזלטר מציג בתמציתיות את עיקרי המסקנות של האנליסטים הבכירים בצוות המחקר של IBI
    3. הניוזלטר אינו מתמקד בקניות בלבד אלא מציג רעיונות תקופתיים לקנייה ולמכירה
    4. עקב אופיו ותדירות פרסומו נוטה הניוזלטר להסתכל גם על אירועים קצרי טווח
    5. הניוזלטר נותן דגשים בלבד לגבי מניות שונות ורצוי לקבל מידע נוסף לפני פעולה נרחבת במניות הנסקרות
    6. לפרקים יוזכרו במסגרת הסקירה מניות זרות להן נגיעה ישירה או עקיפה בענפים ובחברות ישראליות
    7. בסקירה הראשונה מידי חודש יסקרו 7 מניות אחריהן נעקוב במהלך החודש ויינתנו נקודות העניין העיקריות במניות אלו
    8. למרות שמדובר בסקירה של מספר מניות אין מדובר בתיק. בחירת המניות אינה נעשית מתוך שיקולים של פיזור וכמובן ללא התאמה והתייחסות לצרכי קורא ספציפי.
    9. שימוש בשרות מסוג זה דורש תקופת הסתגלות. נהוג לבחון שירות מסוג זה לאורך זמן במהלכו גם נוצרת הכרות עם הכותבים, סגנונם ודרך חשיבתם. אחרי כחצי שנה ניתן להעריך את התאמת השרות לצרכי המשתמש.
    10. ישנן אסטרטגיות השקעה רבות ושונות על המשקיע המשתמש בניוזלטר לבניית אסטרטגיית ההשקעה, לקחת בחשבון כי הוא חשוף למידע בעל אופי נקודתי המתעדכן בתדירות שבועית בלבד וכי ייתכנו אירועים בין העדכונים שישפיעו על מגמות המסחר במניות הנידונות.

    אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה ניסיון של קרוב ל- 15 שנים באנליזה בשוק ההון הישראלי ושנים רבות של מעקב אחר שוק חברות הפרמה העולמי. לאלה תואר ראשון ושני בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

    יובל זעירא, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות IBI.

    תנאי שימוש
    1. מובהר ומוסכם בזה כי אין במסרי אלה אלקלעי (להלן: "המסרים") משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך ישראלים או זרים. מובהר כי אין להסתמך על המסרים לשם קבלת החלטת השקעה או מכירה. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע במסרים הינה על אחריות מבקש המסרים בלבד.
    2. עוד מובהר וידוע למבקש המסרים כי הכותבים ו/או לקוחותיהם עשויים להחזיק בניירות הערך המוזכרים במסרים, כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל המסרים, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
    3. ידוע למבקש המסרים כי גלובס ו/או מנהליו ו/או עובדיו והפועלים מכוחם ובכלל זה אלה אלקלעי (להלן: "גלובס") אינם אחראים לתוכן המסרים ו/או לנכונותם. כל שימוש במידע נשוא המסרים טעון בדיקה ואימות נוספים על ידי מבקש המסרים וייעשה על אחריותו בלבד ומבקש המסרים מתחייב כי לא יבצע כל עסקה בהסתמך על המידע וידאג לוודא את נכונות המידע באמצעים אחרים.
    4. מבקש המסרים מצהיר שידוע לו כי הגישה למסרים ניתנת לו באופן אישי בלבד.
    5. מבקש המסרים ער לכך, כי אין אפשרות למנוע שגיאות, ליקויים וטעויות בתוכן המסרים או בדרך העברתם. עוד ידוע כי מעת לעת תיתכן הפסקה במסרים בשל חופשות/ מחלות/ כוח עליון/ שיקולי עריכה של גלובס, ומבקש המסרים מצהיר כי לא יהיו לו כל טענות בגין הפסקות מסרים כאמור.
    6. בשים לב לאמור לעיל, מבקש המסרים פוטר בזה את גלובס מכל אחריות לכל ליקוי או שגיאה במידע, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, בדרך העברתו או בתוכנו של המידע נשוא המסרים, ולכל אובדן הפסד או נזק ישיר, עקיף, תוצאתי או אחר שיגרם, במישרין או בעקיפין, תוך כדי או כתוצאה מתוכן המסרים או מדרך העברתם, וזאת מכוח כל דין לרבות דיני הנזיקין ועוולת הרשלנות, ודיני החוזים
    7. על השימוש במסרים וכל הנובע מהם, יחולו אך ורק דיני מדינת ישראל. מקום השיפוט הבלעדי בגין כל ענין הנובע מהשימוש במסרים, הוא אך ורק בבתי המשפט המוסמכים בתל אביב.
    8. מבקש המסרים מאשר ומצהיר בזה כי המסרים נשלחים אליו ע"י גלובס, רק בכפוף לאמור להבהרות וכתב הויתור דלעיל.

    יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.