אלה אלקלעי ואורי ליכטבלי פיקוח ובלי ביטוח

במאמריי האחרונים במדור הדעות, התייחסתי לכמה היבטים בסוגיית דמי הניהול: בפרק א' "יש דמי ניהול שכדאי לשלם" ביקשתי לשכנע שכדאי לשלם בשביל מקצוענות בניהול השקעות. בפרק ב' "כמה שווה לך הכסף שלך" טענתי שמרכיב הייעוץ חשוב וכי יש יתרון לשמירה על מודלים שונים בשוק, כך שכול לקוח יוכל למצוא את השרות המתאים לו במחיר המתאים לו.

בפרק ג' אני רוצה לברר אם אתם מודעים לכול הרכיבים הגלומים בדמי הניהול והאם אמנם על כולם אתם רוצים לשלם.

פרשת רוברט מיידוף בניו יורק, ז'רום קרוויאל שכמעט והוליך לאבדון את בנק סוסייטה ז'רנל הצרפתי ודרמות דומות שהתחוללו בשוקי ההון בעולם בשנתיים האחרונות דחפו את הרגולטורים, גם בישראל (אשר דווקא בתחום זה הייתה בין המדינות המתונות), לחייב את בתי ההשקעות בשכבות מיגון שלא היו מביישות אף בצל.

אצלנו ב-IBI, לדוגמא, מעסיקים עורכי דין פנימיים (בנוסף ללא מעט חיצוניים), מבקרי פנים, קציני ציות, מנהלי סיכונים ולא מעט אנשים שתפקידם הוא ביקורת שוטפת על הזרמת הפעולות, איתור חריגות וכיוצא בזה.

אלו אנשים טובים, מקצועיים ובהתאם - לא זולים להעסקה. כשאתם משלמים דמי ניהול אתם משלמים בין היתר את עלות העסקתם ואת עלויות הביטוח שאינן נמוכות כלל וכלל. אני חס וחלילה לא באה לטעון שהם מיותרים, ואני משוכנעת שטוב ורצוי שבתי השקעות יפעילו מערכי בקרה פנימיים מקצועיים אבל בהחלט יש מקום לבחון את המינון ואת העלות תועלת הנגזרת מהיחס בין הסיכונים למערכי הביקורת והרגולציה.

לאחרונה נתקלתי בדוגמא מעולם אחר שממחישה לדעתי מצויין את הנקודה ועוזרת להבהיר את השאלה: ריצרד טיילור וקאס סאנסטיין בספרם "נדנוד" (Nudge) בהוצאת אוניברסיטאת ייל שראה אור ב-2008 עוסק בשיפור החלטות בנושאי בריאות, עושר ואושר. במסגרת הפרק הדן בבריאות בוחנים המחברים את עלויות הבריאות הגבוהות בארה"ב (17.5% מהתל"ג).

טלור וסאנסטיין מתארים את המצב הבא: מחיר ביקור של האמריקאי הממוצע (שאיננו חבר בקופ"ח כמקובל במקומותינו ולכן משלם על ביקור רופא) אצל הרופאה שלו הוא, לצורך ההדגמה 100 דולר.

עכשיו נניח שאותו אמריקאי יכול היה לזכות בהנחה משמעותית תמורת ויתור על הזכות לתבוע את הרופאה בגין מקרים של רשלנות רפואית, ולשלם רק 70 דולר על הביקור האם זו עסקה טובה?

עכשיו שוו בנפשכם שהייתם יכולים לבחור מה רמת הפיקוח שתוחל על בית ההשקעות שלכם ולקבל הנחה משמעותית בדמי הניהול תמורת הוויתור על הזכות לתבוע את בית ההשקעות אם יתרשל ויחרוג מדרגת הסיכון שנקבעה לתיק.

עדיין יש חוק, עדיין יש מחויבות מלאה כלפי המדינה דהינו עדיין חלה אחריות מלאה על מנהל ההשקעות למנוע מעילות, או פגיעה מכוונת מכל סוג בנכסי הלקוחות, אבל אתם תוותרו על הזכות האישית לתבוע. לצורך ההמחשה תארו לעצמכם שיהיו שתי קטגוריות:

קטגוריה A תחויב ל- 500 שעות ביקורת בשנה ללקוח תהיה הזכות המלאה לתבוע ודמי הניהול יהיו 1%. קטגוריה B תחוייב רגולטורים ל – 100 שעות ביקורת בשנה, ללקוח לא תהיה הזכות לתבוע בגין רשלנות ודמי הניהול יהיו 0.7%. הייתם רוצים אפשרות כזו? גם אם לא חשוב להבין מה מגולם ברכיב דמי הניהול.

יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.

אורמת
סימול :260018
ענף:חשמל ואלקטרוניקה
שווי שוק:3362.75
המלצה :קנייה
מחיר יעד :3600.00
מחיר שוק :2832.00
מכפיל :10.65
חוב למאזן :0.471
דוחות החברה לרבעון השני היו בציפיות, האתגרים התפעוליים בראשם ההספק החלקי בתחנת ברולי שגוררת הוצאות כבדות הובילה להפסד הנקי בסך 3.5 מיליון דולר.

מדוחות חברת הבת אורמת טכנולוגיות עולה כי תחנת ברולי תרמה הפסד נקי של 7.4 מיליון דולר, בנוסף ההוצאות הגבוהות בתיקון תחנת הכוח באמטיטלן שנפגה מהוריקן, והבעיות בתחנת הכח פונה הובילו לרווחיות נמוכה במגזר החשמל. מנגד רווחיות גולמית גבוהה במגזר המוצרים של כמעט 50% מיתנה חלק מהפגיעה.

השבוע הוצאנו עבודת מחקר על אורמת בה אנו מעריכים כי הצטברות של מספר אירועים בשנתיים האחרונות הובילו לכך שהמנייה מהווה הזדמנות קנייה למשקיעים, המפתח להתפתחות המנייה הוא בצפי לגידול בקיבולת מכירות החשמל. מספר פרויקטים שהתעכבו יבשילו להערכתנו בשנים 2012 ו- 2013 ויובילו לשיעורי צמיחה גבוהים בשנים אלו.

להערכתנו יש לראות את אורמת עדיין כחברת צמיחה וככזאת יש לבחון את פעילותה ולתמחר את שוויה. יש לצפות כי מניית החברה תגיב לצמיחה במונחי MW הרבה לפני שמכירות החשמל מפרויקטים אלו יחלו בפועל.

בינלאומי 5
סימול :593038
ענף:בנקים
שווי שוק:3669.01
מחיר יעד :16500.00
מחיר שוק :6225.00
מכפיל :6.24
חוב למאזן :0.797
מינוי דוד ברודט לכהונת יו"ר בנק לאומי הושלם שבוע שעבר ונכנס לתוקפו. זאת לאחר ששר האוצר, יובל שטייניץ, הודיע להנהלת הבנק כי הוא תומך במינוי. בכך השלים למעשה שר האוצר את חובת ההתייעצות אתו לגבי מינוי יו"ר הבנק כנדרש מחוק המניות הבנקאיות.

מאיר שמיר, המחזיק בכ-20% ממניות קונצרן המזון, מנהל משא-ומתן עם בנק לאומי על רכישת תנובה. ההערכות בשוק כי שמיר מנהל מגעים עם הבנק לפי שווי של כ-2-1.8 מיליארד דולר, שווי דומה לזה שהציע שמיר לקרן אייפקס לרכוש את מניותיה בחברה. המחיר הנ"ל משקף תשואה של יותר 300% על הרכישה שהתבצעה לפני פחות מ-4 שנים. לפי הערכות, בנק לאומי ישמש כבנקאי להשקעות ויביא לשמיר משקיע שיקנה את רוב המניות. בנק לאומי עצמו צפוי לרכוש 5%-10% מהמניות. מה שמחזק את ההערכות המוקדמות שלנו לגבי הגדלת היקף ההשקעות דרך לאומי פרטנרס.

בנק לאומי למשכנתאות פרסם דוח לרבעון השני - והציג רווח נקי של 54 מיליון שקל ברבעון השני – עלייה של 41% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. במחצית הראשונה של 2010 הציג הבנק רווח נקי של 82 מיליון שקל שמשקף תשואה להון של 6.7% בחישוב שנתי.

בנק לאומי למשכנתאות מדווח על הכנסה מחובות מסופקים של 17 מיליון שקל ברבעון השני – בעיקר עקב כיסוי פיגורים בתשלום על ידי לווים. יחס הלימות ההון של לאומי למשכנתאות הגיע בסוף יוני לשיעור של 15%, לעומת 16.3% בסוף שנת 2009.

בזק
סימול :230011
ענף:חברות תקשורת ומדיה
שווי שוק:24038.89
המלצה :קנייה
מחיר יעד :1050.00
מחיר שוק :898.00
מכפיל :6.48
חוב למאזן :0.605
בזק פרסמה את דוחותיה לרבעון השני לשנת 2010. הדוחות טובים מאד ושוב מדגישים את העוצמה של בזק בשוק התקשורת המקומי.

פעם נוספת היו אלה שיעורי הרווחיות שגנבו את ההצגה. בזק מצליחה להציג רווח תפעולי גבוה של 990 מיליון ₪ ורווח נקי של 638 מיליון ₪, גבוה גם מהתחזיות האופטימיות ביותר בהן נתקלנו, ברווחיות של 33.2% ו- 21.4% בהתאמה.

בהתאם למדיניות חלוקת הדיבידנד, החברה צפויה לחלק על רווחי הרבעון הראשון והשני, כ- 1.28 מיליארד ₪, כך שברמה שנתית בהחלט ניתן לצפות מבזק לתשואת דיבידנד של מעל 10%.

להערכתנו השוק מעט מגזים בתמחור הסיכונים סביב בזק וכבר נוכחנו לדעת כי השינויים הרגולטוריים בתחום התקשורת לוקחים זמן והרבה. בינתיים המשקיעים בבזק צפויים ליהנות משנים רבות של תזרימי דיבידנדים משמעותיים ומחברה יציבה וטובה. לכן, בזק ממשיכה להיות חברת התקשורת המועדפת עלינו להשקעה.

נייס
סימול :273011
ענף:חשמל ואלקטרוניקה
שווי שוק:6671.44
המלצה :נייטראלי
מחיר יעד :11693
מחיר שוק :10680.00
מכפיל :45.33
חוב למאזן :0.241
נייס פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני לשנת 2010 ב- 03/08/2010. הדוחות טובים אבל נטולי הפתעות. הכנסות השיא, 169.5 מיליון דולר, שנרשמו הרבעון גבוהות מעט מהציפיות, אבל לא באופן משמעותי.

החברה שמרה על שיעורי רווחיות גולמית ותפעולית בהתאם להנחיותיה, 63.9% ו- 17.6% בהתאמה, אבל הרווח למניה, 0.41 דולר למניה, גבוה רק ב- 0.01 דולר מהתחזית שלנו ומתחזית הקונצנזוס.

נייס ממשיכה להוכיח שהיא יודעת לייצר מזומנים עם תזרים מזומנים נקי מפעולות שוטפות של 39 מיליון דולר. קופת המזומנים של החברה עומדת 596 מיליון דולר, וכולנו כבר מייחלים לרכישות נוספות או למפגש כלשהו עם הכסף.

יחס Book to Bill גבוה מ- 1, צבר הזמנות הגדול ואיחוד איגלו בשני רבעונים הבאים הביאו את החברה לשדרג ב- 5 מיליון דולר את תחזית ההכנסות ל- 2010. השדרוג לא גרר עדכון גם של תחזית הרווח למניה. להערכתנו החברה מתמחרת את מלואו הפוטנציאל שלה ואנחנו נשארים בהמלצת ניטראלי ומחיר יעד של 31 דולר.

טבע
סימול :629014
ענף:כימיה, גומי ופלסטיק
שווי שוק:179103.19
המלצה :קנייה
מחיר יעד :27536.00
מחיר שוק :19140.00
מכפיל :18.61
חוב למאזן :0.449
ביום חמישי פרסמה תוצאות מחקר קליני שתומך בשימוש מוקדם באזילקט לחולי פרקינסון, ועל יכולות האזילקט לעכב את המחלה. המחקר פונה לקהילה הרפואית, וזוהי מטרת החברה - להשיג גידול במכירות כ- Off Label (לפני שה- FDA אישר את שינוי ההתוויה). החברה עתידה להגיש בקשה לשינוי התוויה בסוף השנה. לא ברור כיצד והאם זה ישפיע על תפוגת הפטנט ו/או הבלעדיות במוצר, שפוקעת במאי 2011, ומרגע זה יוכלו חברות גנריות לתקוף את הפטנט על התרופה.

לפי פרסומים, האישור לגרסה הגנרית של טבע ל- Lovenox קרוב. חשוב לנו לציין, כי טבע לא מייצרת את החומר הפעיל לתרופה, ולפיכך הרווחיות של טבע לא תהיה גבוהה.

סקירות קודמות:

עשרה דברים שצריך לדעת בקריאת "תיק ישראלי"

1. הניוזלטר הוא תוצר הידע שנצבר במחלקת המחקר של חברת IBI
2. הניוזלטר מציג בתמציתיות את עיקרי המסקנות של האנליסטים הבכירים בצוות המחקר של IBI
3. הניוזלטר אינו מתמקד בקניות בלבד אלא מציג רעיונות תקופתיים לקנייה ולמכירה
4. עקב אופיו ותדירות פרסומו נוטה הניוזלטר להסתכל גם על אירועים קצרי טווח
5. הניוזלטר נותן דגשים בלבד לגבי מניות שונות ורצוי לקבל מידע נוסף לפני פעולה נרחבת במניות הנסקרות
6. לפרקים יוזכרו במסגרת הסקירה מניות זרות להן נגיעה ישירה או עקיפה בענפים ובחברות ישראליות
7. בסקירה הראשונה מידי חודש יסקרו 7 מניות אחריהן נעקוב במהלך החודש ויינתנו נקודות העניין העיקריות במניות אלו
8. למרות שמדובר בסקירה של מספר מניות אין מדובר בתיק. בחירת המניות אינה נעשית מתוך שיקולים של פיזור וכמובן ללא התאמה והתייחסות לצרכי קורא ספציפי.
9. שימוש בשרות מסוג זה דורש תקופת הסתגלות. נהוג לבחון שירות מסוג זה לאורך זמן במהלכו גם נוצרת הכרות עם הכותבים, סגנונם ודרך חשיבתם. אחרי כחצי שנה ניתן להעריך את התאמת השרות לצרכי המשתמש.
10. ישנן אסטרטגיות השקעה רבות ושונות על המשקיע המשתמש בניוזלטר לבניית אסטרטגיית ההשקעה, לקחת בחשבון כי הוא חשוף למידע בעל אופי נקודתי המתעדכן בתדירות שבועית בלבד וכי ייתכנו אירועים בין העדכונים שישפיעו על מגמות המסחר במניות הנידונות.

אלה אלקלעי, סמנכ"ל פיתוח עסקי בבית ההשקעות IBI. לאלה ניסיון של קרוב ל- 15 שנים באנליזה בשוק ההון הישראלי ושנים רבות של מעקב אחר שוק חברות הפרמה העולמי. לאלה תואר ראשון ושני בביולוגיה ותואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

יובל זעירא, מנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות IBI.

תנאי שימוש
1. מובהר ומוסכם בזה כי אין במסרי אלה אלקלעי (להלן: "המסרים") משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישת או מכירת ניירות ערך ישראלים או זרים. מובהר כי אין להסתמך על המסרים לשם קבלת החלטת השקעה או מכירה. קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון כלשהו המופיע במסרים הינה על אחריות מבקש המסרים בלבד.
2. עוד מובהר וידוע למבקש המסרים כי הכותבים ו/או לקוחותיהם עשויים להחזיק בניירות הערך המוזכרים במסרים, כי אין המדובר ביועצי השקעות ו/או מנהלי תיקים ו/או נותני שירותים למקבל המסרים, וכי אין הנאמר מהווה בכל דרך, תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים ובנתונים של כל אדם.
3. ידוע למבקש המסרים כי גלובס ו/או מנהליו ו/או עובדיו והפועלים מכוחם ובכלל זה אלה אלקלעי (להלן: "גלובס") אינם אחראים לתוכן המסרים ו/או לנכונותם. כל שימוש במידע נשוא המסרים טעון בדיקה ואימות נוספים על ידי מבקש המסרים וייעשה על אחריותו בלבד ומבקש המסרים מתחייב כי לא יבצע כל עסקה בהסתמך על המידע וידאג לוודא את נכונות המידע באמצעים אחרים.
4. מבקש המסרים מצהיר שידוע לו כי הגישה למסרים ניתנת לו באופן אישי בלבד.
5. מבקש המסרים ער לכך, כי אין אפשרות למנוע שגיאות, ליקויים וטעויות בתוכן המסרים או בדרך העברתם. עוד ידוע כי מעת לעת תיתכן הפסקה במסרים בשל חופשות/ מחלות/ כוח עליון/ שיקולי עריכה של גלובס, ומבקש המסרים מצהיר כי לא יהיו לו כל טענות בגין הפסקות מסרים כאמור.
6. בשים לב לאמור לעיל, מבקש המסרים פוטר בזה את גלובס מכל אחריות לכל ליקוי או שגיאה במידע, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, בדרך העברתו או בתוכנו של המידע נשוא המסרים, ולכל אובדן הפסד או נזק ישיר, עקיף, תוצאתי או אחר שיגרם, במישרין או בעקיפין, תוך כדי או כתוצאה מתוכן המסרים או מדרך העברתם, וזאת מכוח כל דין לרבות דיני הנזיקין ועוולת הרשלנות, ודיני החוזים
7. על השימוש במסרים וכל הנובע מהם, יחולו אך ורק דיני מדינת ישראל. מקום השיפוט הבלעדי בגין כל ענין הנובע מהשימוש במסרים, הוא אך ורק בבתי המשפט המוסמכים בתל אביב.
8. מבקש המסרים מאשר ומצהיר בזה כי המסרים נשלחים אליו ע"י גלובס, רק בכפוף לאמור להבהרות וכתב הויתור דלעיל.

יש לך שאלה לגבי מגזר מסוים או מניה? רוצה להביע את דעתך? אפשר לפנות במייל לכתובת israeliportfolio@globes.co.il ונתייחס לכך בניוזלטרים הבאים.